חדש על המדף: עיר בלי זיכרון: בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות-שער־הנגב, ספרו של ד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת

אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים־יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן.

ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער־הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים. יחסים אלו החלו עם הקמת המועצה האזורית שער הנגב בשנת 1950 והקמת מעברת גבים-דורות בשנת 1951 , העלייה הגדולה של יהודי ארצות האסלאם בתחילת שנות החמישים ומדיניות פיזור האוכלוסין, בעיקר לעיירות פיתוח. מחקר זה חוקר את היחסים בין עיירות פיתוח וקיבוצים לאורך שבעה עשורים דרך מקרה הבוחן של שדרות-שער־הנגב ועומד על התפיסות החברתיות והפוליטיות השונות מאוד של שני הצדדים לצד העוינות ההדדית. משמעותו של מחקר זה להבנת המציאות הישראלית קיבלה משנה תוקף לאחר הטבח של השבעה באוקטובר 2023 בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, שהם חלק מעוטף ישראל (עזה).

ד"ר מוטי גיגי

ד"ר מוטי גיגי, יליד שדרות, הוא סוציולוג. מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. ערך (עם סיגל נגר־רון ותמי רזי) את הספר "מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית - כותבים" (2022). מאמרו (עם פרופ' ארז צפדיה) "Frontieriphery: An Anti-positivist Ontological Approach to Intersectional Investigation" ראה אור בכתב העת Ethnopolitics (2023).

לראיון עם ד"ר מוטי גיגי על ספרו באתר "בחברת האדם"

More News

שופטת
כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בשנה הבאה סדנה ייחודית בבית הספר למשפטים בספיר. בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בשנת הלימודים הבאה (תשפ״ה) סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
חדש על המדף - כיצד הפכו האשכנזים לישראלים?
ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים." הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.