קרן אדמונד דה רוטשילד, התאחדות הסטודנטים הארצית, JFNA וקרן גרוס ישקיעו למעלה מ-15 מיליון ש"ח בהקמת מרכז חוסן במכללה האקדמית ספיר ובעוד 14 קמפוסים בישראל.

לאחר שהקימה קרן חירום ייעודית בהיקף של 20 מיליון ש"ח לסיוע מידי להגברת החוסן הנפשי ולסיוע פסיכולוגי, חברתי וקהילתי בקרב נפגעי הטבח והמלחמה - יזמה קרן אדמונד דה רוטשילד, הקמת 15 מרכזי חוסן במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, ממכללת ספיר בדרום ועד מכללת תל חי בצפון. לצד קרן אדמונד דה רוטשילד ישקיעו במיזם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, ארגון JFNA (הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה) וקרן גרוס - סה"כ למעלה מ-15 מיליון ש"ח.

מרכזי החוסן יסייעו למוסדות האקדמיים ובהם לעשרות אלפי הסטודנטים והסגלים בהתמודדות עם האתגרים והעומס הנפשי בעקבות טראומת טבח ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הנמשכת. המרכזים יסייעו בזיהוי פערים בחירום ובשגרה ויפעלו לפיתוח תכניות סיוע והכשרה לסטודנטים ולסגל האקדמי, יקימו תשתית מוכנות לעתות חירום הכוללת מערכת תמיכה פנים ארגונית ויצרו מנגנוני פעולה ורשתות תמיכה.

סגן יו"ר מועצת המנהלים של קרן אדמונד דה רוטשילד, מיקי קליגר, מציין כי "מרכזי החוסן המוסדיים ביוזמתה של קרן אדמונד דה רוטשילד יתווספו ל-14 מרכזי חוסן קהילתיים הפועלים כיום בישראל, תוך התאמת המודל הקיים בהם לאקדמיה, כך שהם יתנו מענה גם לצרכי החירום בעת החזרה ללימודים עבור חיילי המילואים וסטודנטים נפגעי הטבח וגם יבנו חוסן ויכולות מוסדיות ארוכות טווח לשגרה ולחירום. אני מודה להתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות על השותפות וההירתמות ולשותפינו במוסדות האקדמיים".

מנהל  הפילנתרופיה של קרן אדמונד דה רוטשילד, אלי בוך, מציין כי מרכזי החוסן יפעלו בשני מודלים: מודל 'מלא' במסגרתו יוקם מרכז חוסן מוסדי בתמיכת הקרן וההתאחדות במספר מוסדות אקדמיים נבחרים, ותחילה במוסדות הנמצאים בחזית – במכללת ספיר ובמכללת תל-חי; ומודל 'חלקי' הכולל מענק לצרכי חירום מידיים, מימון שירותי ייעוץ ופיתוח, עבור מוסדות אקדמיים נוספים המבקשים להקים מרכזי חוסן במוסדם, תוך ליווי מקצועי של תהליך ההקמה.

במסגרת המענה ובליווי המקצועי של הקואליציה לטראומה, יתכללו מרכזי החוסן פעילויות עם סטודנטים וסגל אקדמי ומנהלי, תוך ראיה מערכתית של המוסד וגיוס הגורמים שכבר פעילים בקמפוסים לרבות השירות הפסיכולוגי, סיוע דיקנט הסטודנטים בשגרה ובחירום, מחלקות אקדמיות ומסלולי לימוד טיפוליים, נושא הגיוון בדגש על יחסי יהודים-ערבים בשגרה ובחירום; מרכזי קידום הוראה להתאמת הלמידה במצבי חירום ובפוסט חירום וטיפול במניעת נשירה ומשברי תעסוקה.

שי שידלוב מנכ"ל התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית הוסיף כי: "במתקפת ה-7 באוקטובר נפגענו קשות, הדור הצעיר במדינת ישראל, המבלים במסיבת הנובה והפסידאק, תושבי העוטף או החיילים והחיילות, משרתי המילואים. התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל עומדת בחזית מתחילת המלחמה כדי לתת את המענה הנדרש במגוון ההיבטים ולבנות תשתית אזרחית חזקה עבור הסטודנטים והסטודנטיות וכלל החברה הישראלית. אנו רואים חשיבות מכרעת במרכזי החוסן הללו שיהוו כתובת למענה מיידי וליצירת איתנות חברתית לשנים הבאות, כדי שנוכל להיבנות חזרה ולייצר כאן חברת מופת. תודה לקרן אדמונד דה רוטשילד על  ההירתמות והשותפות לטובת מטרה חשובה זו. נמשיך לפעול למען הציבור הסטודנטיאלי ולאפשר את התנאים המיטיבים ביותר לצמיחה ולמידה".

פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר ציין כי "היוזמה החשובה של קרן אדמונד דה רוטשילד עם התאחדות הסטודנטים להקמת מרכז החוסן המוסדי תסייע לנו לדאוג שאף סטודנט או איש סגל לא יישארו מאחור וכן לחזור לשגרת לימודים ועשייה אקדמית ולהוביל את תקומת הנגב המערבי ופיתוחו".

More News

כנס פרויקטים מדעי המחשב 2025
לאחרונה התקיים כנס בו הוצגו פרוייקטי הגמר במחלקה למדעי המחשב. פרוייקט גמר יכול להיות תיאורטי-מחקרי או מעשי, והוא משקף את ידיעות הסטודנטים שנרכשו במהלך התואר. הפרוייקט למעשה מדמה סוג של סטארט-אפ קטן, בו הסטודנטים הם היזמים, החוקרים, המתכנתים ולעיתים אף המעצבים שלו. העבודה על פרוייקט הגמר מתקיימת מסוף השנה השניה ועד סיום הלימודים לתואר: צוותי העבודה מתגבשים וכל צוות מתחיל בתהליך חשיבה על מנת לבחור בתחום המתאים עבורו. העבודה ממשיכה בניהול סקרי שוק, הצעת רעיון פורמלית והצגת אב-טיפוס.
קבוצת מחקר עו"סים שינוי
השבוע הושקה קבוצת מחקר עוס"ים חוקרים ומיישמים, ביוזמת מרכז מידע וחקר החברה הבדואית בנגב, בראשותה של פרופ' נוזהה אלאסד אלהוזייל. הקבוצה מאגדת 14 עובדות ועובדים סוציאליים, מרביתם בעלי תואר שני, אשר חברו יחד לקידום עשייה מחקרית משמעותית מתוך מחויבות עמוקה לשדה העבודה הסוציאלית ולפיתוחו. מטרתה לקדם מחקר מעוגן בשדה העבודה הסוציאלית בחברה הערבית בדרום, לעודד פיתוח של פרקטיקות חדשניות וממוקדות קהילה, הנשענות על ידע ילידי ומקומי ולחזק את מקומה של החשיבה הביקורתית והרפלקטיבית בקרב אנשי המקצוע. במהלך מפגש ההשקה הוצגו עקרונות התוכנית, מבנה הפעילות והתוויית הכיוונים המרכזיים להמשך הדרך.