הכנס המקוון התקיים ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת בן גוריון

ביום חמישי האחרון התקיים כנס מקוון "הזדקננות נשית, הזדקנות גברית – מגדר וזקנה בישראל" ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר ובשיתוף אוניברסיטת בן גוריון. זהו הכנס הישראלי הראשון המוקד כולו לדיון בהצטלבות בין מגדר וזיקנה.

באופן מסורתי, חקר המגדר התמקד בנשים צעירות ובגברים צעירים כמו היו חסרי גיל, והמחקר הגרונטולוגי בחן זקנות וזקנים כמו היו חסרי מגדר. הכנס המקוון קרא "לקשור" מגדר וזקנה, מתוך הנחה שאלה שתי הבניות חברתיות השזורות זו בזו. 

הכנס הציג מחקרים שבחנו ביטויים מגוונים של ההצטלבות בין מגדר וזקנה בישראל, מתוך מגוון דיסציפלינות, ביניהן תקשורת, ספרות, סוציולוגיה, היסטוריה, עבודה סוציאלית ומשפטים. הכנס כלל ארבע מושבים, במסגרתם הוצגו מחקרים שבחנו, בין השאר, אפליה מחמת גיל ומגדר בשוק העבודה, קשרים חברתיים בקרב נשים וגברים מבוגרים, הבדלי מגדר בתפיסות של פרישה, ייצוגים של נשים זקנות באיורים בספרות ילדים, מבט משפטי על אלימות מינית נגד נשים זקנות, היבטים מגדריים בטיפול פליאטיבי בחולי דמנציה, התארגנות חברתית של נשים ערביות-פלסטינאיות זקנות, ייצוגי זקנה גברית בסדרות מקור ישראליות, נשים זקנות בראי האומנות בישראל, והיבטים מגדריים בהזדקנות בישובים קהילתיים ובעיר.

מחקרים אלה נערכו במסגרת סדנת חוקרות שפעלה במשך שנתיים, במסגרת  מיזם ארצי לקידום נשים באקדמיה, ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר ובמימון המועצה להשכלה גבוהה. הקבוצה הונחתה על-ידי שתי חוקרות מומחיות בגרונטולוגיה: ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל, חברת סגל בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, ופרופ' גלית נמרוד, ראשת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב – שגם שימשו כיושבות ראש הכנס.

More News

חדש על המדף
צדיקות למהדרין: נשים מהאמיש ונשים חרדיות מתדיינות עם המדיה Strictly Observant: Amish and Ultra-Orthodox Jewish Women Negotiating Media "מקובל לחשוב שנשים מהאמיש ונשים חרדיות הן שמרניות, צייתניות וכנועות. המחקר המשווה שערכתי מלמד שהמציאות מורכבת הרבה יותר." הספר שיצא השנה, מציג מחקר אתנוגרפי, שנערך במקביל בלנקסטר, פנסילבניה, ובמרחבים חרדיים בישראל. הוא מתאר דינמיקה עשירה של עבודת גבול במערכת היחסים בין נשים אלו למדיה ולחברה החילונית שסובבת אותן. הנשים יוצרות ערך חברתי, תרבותי ודתי, באמצעות אינספור החלטות יומיומיות, גדולות וקטנות, שמשמרות ומאתגרות את הגבולות הקהילתיים שלהן.
ליאת שטייר לבני
עבור התלמידים ביפן, הצעירים היהודים בעולם, ואפילו המפגינים באוניברסיטת קולומביה - אנה פרנק היא הרבה מעבר לנערה יהודייה שכתבה יומן במהלך השואה. מה הסוד של היומן של אנה פרנק? למה הפכה לסמל של החיים שנגדעו באחת בעקבות השואה? עד כמה הסיפור שלה רלוונטי לדור ה-Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות פרו-פלסטיניות?. איך היומן האישי הפך לרב מכר? עד כמה הוא רלוונטי לדור Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות של פרו-פלסטינים באוניברסיטאות נגד ישראל? האזינו לפרופ' ליאת שטייר-לבני, חוקרת שואה, קולנוע ותרבות במכללה האקדמית ספיר והאוניברסיטה הפתוחה בפרק של הכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet.