הדמיון נבהל רק מבני אדם (ער)

הַמִּשְׁאָלָה שֶׁלִּי הִיא שֶׁבְּכָל יוֹם תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
 שֶׁכָּל חָטוּף יַחֲזֹר הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם
 וְיֵשׁ לִי עוֹד חֲלוֹם קָטָן
שֶׁתִּפָּסֵק הַמִּלְחָמָה
 וְאֶחְבֵּק אֶת אבא, אִמָּא
 וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי חִבּוּק חָזָק וְחָם
 וְאֶת בִּינְגּוֹ הַכַּלְבָּה גַּם.

את השיר כתבה אביגיל ניניו מכיתה ג', במסגרת סדנת כתיבה משותפת למחלקה לתרבות - יצירה והפקה במכללת ספיר ולבית הספר היסודי אלונים שער הנגב. השיר, עם שירים נוספים שכתבו ילדים בסדנה, פורסם בימים אלו בספר עם שירים וסיפורים של הילדים.

הילדים והילדות שכתבו את השירים והסיפורים בספר מספרים מה הם אוהבים ואוהבות, על מה הם חולמים ומה הן רוצות. הרבה מהם מתארים מפלצות: למפלצת של יהלי מאירי למשל קוראים עכברוני, כי היא "בגודל פצפוני" והמפלצת של רועי שומן אפורה, היא "באה מחוץ לארץ ונשארה"; למפלצת של עפרי ששי יש תחביבים, "כמו למשל לשנוא את ההורים" והמפלצת של ליאור שדדי שונה, "היא חמודה וחביבה".

המחברים הצעירים כותבים על הרבה נושאים, אבל מחבר ביניהם מכנה משותף אחד: הם פורשים לפנינו את עולם הדמיון, שבו מגוון אפשרויות אינסופי, העומד בניגוד לעולם המציאות המוגבל, העצוב לעתים והתובעני. בכתיבתם הם פורשים את כוחו ועוצמתו של הדמיון, אשר כמו שכתבה לירז צימרמן, לא נבהל מכלום, "רק מבני אדם."

סדנת הכתיבה המשותפת למחלקה לתרבות - יצירה והפקה במכללת ספיר ולבית הספר ו"אלונים שער הנגב", בהנחית ד"ר דפנה בן צבי, פותחת בפני הילדים את מרחב היצירה והכתיבה המאפשר הנאה, משחק, כמו גם ריפוי ומזור. בסדנה הילדים מוצאים לעצמם בני ברית להתמודד עם מציאות לא פשוטה - המילים, החרוזים - ואלו הופכים הפחדים והכעסים לידידותיים יותר, מפחידים פחות.

הסדנה התקיימה בחסות מיזם 'פועלים לעתיד'.