ד"ר לילי לילך מונדקה, ראש המחלקה למדעים במכללה האקדמית ספיר, רשמה פטנט על פיתוח להדברה ביולוגית

גאווה למכללה האקדמית ספיר. פיתוח שנעשה במסגרת מחקרה של ד"ר לילי לילך מונדקה, ראש המחלקה למדעים במכללה זכה להירשם כפטנט להדברה ביולוגית.

ד"ר לילך לילי מונדקה
ד"ר לילך לילי מונדקה

נושא המחקר: זיהוי, אפיון ופיתוח של תבדידים של החיידק Bacillus thuringiensis לייצור תעשייתי של תכשירי הדברה חדשים ידידותיים לסביבה נגד מזיקי חקלאות ויער.

בעקבות התפתחות העולם לחקלאות ירוקה והאיסור ההולך וגדל לשימוש בחומרי הדברה כימיים, יש חשיבות רבה לפיתוח תכשירי הדברה מעולם החי שנחשבים כמדבירים ידידותיים לסביבה. המטרה המפורשת של התוכנית הייתה להגדיר מסלול שיאפשר קידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות וידע חקלאי שיהווה בסיס לפוטנציאל כלכלי בשוק המסחרי הישראלי והבינלאומי של תעשיות ישראליות. המחקר מומן בחלקו 67% ע"י משרד החקלאות ובחלקו 33% ע"י חברה מסחרית השותפה למחקר ושלוותה אותו (חברת ביודליה).

הפטנט הינו תוצר של מחקר משותף של חוקרים מאונ' בן גוריון, מכון וולקני, מכללת אחווה והמכללה האקדמית ספיר בהובלת פרופ' אריה זריצקי מאונ' בן גוריון. במהלך המחקר אותרו שני תבדידים של חיידקי בצילוס שאחד מהם הוכח גנטית במעבדות בספיר כחדש למדע. בחודש האחרון אף נחתם עם חברת ביודליה הסכם למסחור הפטנט.

הפטנט שנקרא על שמו של פרופ' יואל מרגלית ז"ל, הוא תוצר של מחקר ארוך שזכה למימון הקרן התחרותית "ניצן תיבת נח" מטעם המדען של משרד החקלאות. התוכנית היוקרתית עוסקת במימון פיתוח ידע, טכנולוגיות או מוצרים סופיים מהחי והצומח בעלי עניין לתעשייה האגרוטכנולוגית.

More News

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם