תעתועי מורשת

המורשת שכל מגזר או עם אימץ לעצמו, משמשת כמאפיין עיקרי להתנהלותו של הציבור ומלווה לרוב במאבקים ומלחמות "צודקות", אולם מסתבר לפי גוניק שברוב המקרים אין הלימה בין המורשת שאומצה והאירועים שקרו בפועל. גרוע מכך כפי שנראה, רבים מאמצים אינטרפרטציה שונה לעיתים במאה שמונים מעלות לאותו האירוע ההיסטורי. המשמעות של הקביעות הנ"ל היא שזהותם של העמים "מפוברקת" או נשענת על "Fake News".

בספר זה מוצגת מראה מגוונת של אירועים, מסורות והתנהלות לציבור לשיפוטו ומוצגות העובדות ההיסטוריות בסמיכות לנרטיבים של המורשת אשר אומצה לאותה התקופה.
בפרק הראשון בספר, מוצגות המורשות האוניברסליות שהתפתחו מבריאת העולם עד אברהם אבינו, הצומת בה התפצלנו. בשאר הפרקים מוצגים סיפורי מורשת של עם ישראל לדורותיו ומכיוון שבכל תקופה התפתחו מאפייני מורשת ייחודיים לתקופה, הספר מחולק לפי תקופות בהתאמה.

פרופ' אהרון גוניק

פרופ' אהרון גוניק הוא מרצה במחלקה ללוגיסטיקה בספיר. רוב שנותיו ניהל חברות תעשיה גדולות, חברות הנדסה וניהול פרויקטים. לקראת הפנסיה עבר לתחום האקדמיה, הקים את המחלקה ללוגיסטיקה בספיר ופרסם למעלה מ-30 מאמרים אקדמיים. בשנים האחרונות כתב 6 ספרים באנגלית ובעברית ברומו של עולם ובתחומי האנרגיה הירוקה (שניים זכו למעמד של רב מכר באמזון).

More News

כנס פרויקטים מדעי המחשב 2025
לאחרונה התקיים כנס בו הוצגו פרוייקטי הגמר במחלקה למדעי המחשב. פרוייקט גמר יכול להיות תיאורטי-מחקרי או מעשי, והוא משקף את ידיעות הסטודנטים שנרכשו במהלך התואר. הפרוייקט למעשה מדמה סוג של סטארט-אפ קטן, בו הסטודנטים הם היזמים, החוקרים, המתכנתים ולעיתים אף המעצבים שלו. העבודה על פרוייקט הגמר מתקיימת מסוף השנה השניה ועד סיום הלימודים לתואר: צוותי העבודה מתגבשים וכל צוות מתחיל בתהליך חשיבה על מנת לבחור בתחום המתאים עבורו. העבודה ממשיכה בניהול סקרי שוק, הצעת רעיון פורמלית והצגת אב-טיפוס.
קבוצת מחקר עו"סים שינוי
השבוע הושקה קבוצת מחקר עוס"ים חוקרים ומיישמים, ביוזמת מרכז מידע וחקר החברה הבדואית בנגב, בראשותה של פרופ' נוזהה אלאסד אלהוזייל. הקבוצה מאגדת 14 עובדות ועובדים סוציאליים, מרביתם בעלי תואר שני, אשר חברו יחד לקידום עשייה מחקרית משמעותית מתוך מחויבות עמוקה לשדה העבודה הסוציאלית ולפיתוחו. מטרתה לקדם מחקר מעוגן בשדה העבודה הסוציאלית בחברה הערבית בדרום, לעודד פיתוח של פרקטיקות חדשניות וממוקדות קהילה, הנשענות על ידע ילידי ומקומי ולחזק את מקומה של החשיבה הביקורתית והרפלקטיבית בקרב אנשי המקצוע. במהלך מפגש ההשקה הוצגו עקרונות התוכנית, מבנה הפעילות והתוויית הכיוונים המרכזיים להמשך הדרך.