מענק לחקר סולידריות בחברה בזמן מגיפה (ער)

מענק מחקר של הקרן הישראלית למדעים ניתן לחוקרות ד"ר רבקה נריה בין שחר מהמכללה האקדמית ספיר ופרופ' נורית גוטמן מאוניברסיטת ת"א, לטובת חקר הסולידריות בקבוצות שונות בישראל בתקופת מגפה.

בתקופה זאת של שסעים חברתיים, כאשר החברה עדיין לא מתאוששת ממשברי תקופת הקורונה, ממשיכה להיחשף למתקפות טילים ואזרחי המדינה מתחילים להיחשף לקמפיינים פוליטיים שתורמים לפילוג ושסעים חברתיים, הוענק מענק מהקרן הישראלית למדעים לחוקרות פרופ' נורית גוטמן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר רבקה נריה בין שחר מהמכללה האקדמית ספיר, לחקור תפיסות בציבור לגבי סולידירות בישראל. כיוון שבזמן הקורונה גופים ממשלתיים וציבוריים עודדו את הציבור לערכים סולידריות ואחריות חברתית, המחקר מיועד ללמוד כיצד נשים וגברים מקבוצות שונות הגיבו לכך, ומהן התפיסות שלהם ושלהן לגבי סולידריות היום.

ד"ר רבקה נריה בן שחר מתייחסת לחשיבות המחקר: "בתקופת מגפת הקורונה אפשר היה לראות את הפרדוקס הישראלי. בעוד החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שבקושי מכירות זו את זו, ולצערי חלקן שונאות זו את זו – דרשו מכולן סולידריות. הפרדוקס בא לידי ביטוי גם במדיה. לקח זמן עד שהמסרים בנוגע למגפה תורגמו לערבית, לרוסית ולאמהרית, והופצו באמצעי התקשורת המתאימים לקבוצות אלו. הגורמים הממשלתיים היו צריכים להפנים שלחרדים רבים אין גישה לאינטרנט או לטלפון חכם, ושערוצי מדיה שונים מפיצים מידע, כולל חדשות-כזב (פייק ניוז) על קבוצות שונות. כדאי שהדוברים הרשמיים יבינו שתרגום המסרים הוא לא רק ענין של שפה או ניסוח מותאם-חברתית, אלא גם של התאמה מדויקת של השיח והמדיום לתת הקבוצות המרכיבות את מגוון התרבויות המתקיימות יחד בחברה הישראלית. 
לכן חשוב לחקור דווקא עכשיו, אחרי שהמדינה עברה תקופה של מגפה, איך בקבוצות נתפסת סולידריות חברתית. האם היא נתפסת באותו אופן בחברות חרדיות? בקרב חילונים? דתיים לאומיים? בחברה הערבית? ההבנה הזו תאפשר, בין השאר, מיקוד מסרים המותאם לקבוצות השונות"  

פרופ' גוטמן מתייחסת לרציונל של המחקר: "בזמן מגפה, מקובל בארצות  שונות, להדגיש בקמפיינים תקשורתיים ערכים של אחריות, סולידריות וערבות הדדית. זאת, בהתבסס על ההנחה שהבריאות של כל אחד ואחת בזמן מגפה תלויה לא רק בהתנהגות האישית, אלא גם בהתנהגות של האחרים, ברמת הקהילה והמדינה. גם בישראל, בזמן הקורונה, נעשה שימוש נרחב בקמפיינים של משרד הבריאות, ארגוני בריאות, מקומות עבודה, וארגוני החברה האזרחית בביטויים כגון "כולנו ביחד". הודגשה הדאגה לאחרים. כיוון שבישראל האוכלוסייה מגוונות ורב תרבותית, עולה השאלה כיצד אוכלוסיות שונות בישראל, ממגזרים ומגילאים שונים, תופסות את המשמעות של "כולנו" ו"ערבות הדדית" בזמן מגפה, ומהי המשמעות של מושגים אלו עבורן בהווה." 

שתי החוקרות מדגישות שהמושגים של סולידריות ואחריות אישית נתונים בדיון מוסרי, תיאורטי ופילוסופי, ולכן, כאשר נעשה בהן שימוש בזמן מגפה יש לכך השלכות פוליטיות וחברתיות, שלא רק קשורות בהתמודדות עם אתגרי המגפה. עצם השימוש בעידוד סולידריות בזמן מגפה מעלה סוגיות אתיות כיוון שהוא מעלה סוגיות של שוויוניות, ויכול לתרום לתוצאות שליליות לא מכוונות כגון האשמה וסטיגמיטיזציה של קבוצות שונות. סוגיה נוספת שעולה בהקשר של שימוש בסולידריות בקמפיינים תקשורתיים בזמן מגפה היא הטלת האחריות על הפרט והקהילה, או החברה האזרחית, במקום על מוסדות המדינה.  בנוסף, מתעוררת השאלה המוסרית לגבי הזכות של המדינה לדרוש מתושביה ערבות הדדית כדרישה ערכית. עם סוגיות אלו המחקר החדש מיועד להתמודד.