הינך נמצא כאן

מדד הישראליות והחוסן החברתי

פרויקט ייחודי שהחל כמיזם של המועצה לביטחון חברתי בשנת 2003 ומאפשר לעמוד על מגמות מרכזיות בחוסנה של החברה הישראלית. המדד מביא לידי ביטוי מכלול של אינדיקטורים סובייקטיביים ואובייקטיביים המכוונים למדידת תחושות אמון וניכור בציבור, על רקע מדידת עמידתה של המדינה במחויבותה להגנה על הזכויות החברתיות. נתוני המדד מהווים “ברומטר” לרחשי הציבור הישראלי ולשביעות רצונו מהליכים חברתיים, כלכליים ואחרים העוברים על החברה הישראלית, ובשל כך הם מצוטטים בהרחבה בכלי התקשורת, אשר מוצאים בנתונים אלה שלל רב וממתינים לתוצאותיו בדריכות.

שנה תוצאות הסקר
2016 מדד הישראליות - כנס שדרות לחברה 2016
2015 דוח מסקר לקראת כנס שדרות 2015
הודעה לעיתונות על סקר סוגיות אקטואליות
סקר סוגיות אקטואליות
2014 ממצאי סקר מדד החוסן החברתי לשנת 2014
2013 ממצאי סקר מדד החוסן החברתי לשנת 2013
2012 דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2012
2011 דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2011
2010 דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2010
2009 דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2009
מצגת סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2009
2008 דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2008
2007

נתוני מדד החוסן החברתי הוצגו ביום ג',  6 בנובמבר,  בכנס שדרות (ישראל) לחברה.
האמון בערבות החברתית התדרדר ב-5 שנים ב-50%. למרות שיפור בנתונים, עדיין מרבית הציבור הישראלי תופס את המדינה כמי שאינה מאפשרת נגישות לזכויות חברתיות בסיסיות. הנושאים המטרידים ביותר את הציבור הם: האפשרות שלא יוכלו לחסוך כסף לעתיד ולא יוכלו לתמוך בילדיהם. חל שיפור משמעותי באמון הציבור במערכות החינוך, הבריאות, התעסוקה ומערכות ציבוריות נוספות אך הנתונים מציגים מציאות עגומה.

מדד החוסן החברתי - טבלה מסכמת
מדד השחיתות לשנת 2007

ממצאים אלה עולים מנתוני מדד החוסן החברתי שנערך עבור כנס ישראל (שדרות) לחברה, על ידי  הוועדה למדד החוסן החברתי בשיתוף המכללה האקדמית ספיר.
מן הממצאים עולה כי בחמש השנים בהן נערך הסקר התדרדר האמון בערבות החברתית ב- 50%. מרמה של 27% בשנת 2003 ועד ל- 54% שאינם סומכים על הגורמים השונים בישראל שיעזרו להם או למשפחתם במידה ויזדקקו לעזרה.

לא חל שינוי משמעותי בשאלת הנגישות לזכויות חברתיות, ומדובר בנתונים עגומים ביותר: 71%  סבורים כי מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי בלבד להתגורר בתנאי דיור סבירים (בהשוואה ל- 69% ב- 2006). 68% חושבים כי מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי בלבד להשיג רמת חינוך והשכלה נאותה (לעומת 67% בשנה שעברה). 62% אינם מסכימים עם הטענה כי המדינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי לחיות בכבוד לאחר היציאה לגמלאות (לעומת 69% ב-2006).

52% מהציבור חושב כי מדינת ישראל אינה מאפשרת או מאפשרת באופן חלקי בלבד לאזרחיה קבלת טיפול רפואי סביר (49% בשנה שעברה).

49% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה או בינונית על מערכת הבריאות שתתמוך בהם בעת הצורך (בהשוואה ל-55% ב-2006).

23% מכלל הציבור לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על צה"ל ומערכת הביטחון. 25% סומכים על צה"ל רק במידה בינונית.

מידת האמון במערכות החברתיות בישראל ממשיכה במגמת הירידה: משקלול מידת האמון בכלל הגורמים בישראל, נמצא כי 54% אינם סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על מערכות אלו שיסייעו בעדם בעת הצורך.

זאת בהשוואה ל-51% שסברו כך בשנת 2006, ובהשוואה ל-46% שסברו כך בשנת 2005. בכך מסתמנת הדרדרות נוספת גם בהשוואה לנתוני 2004 (38.7%) ונתוני 2003 (27%).

48% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה על הרשות המקומית (בהשוואה ל-46% ב-2006), 46% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה על המפלגה (44% בשנה שעברה). יחד עם זאת המשפחה והחברים (76% השנה לעומת 70% בשנת 2006) וצה"ל ומערכת הביטחון (45% השנה לעומת 40% ב-2006) הם הגורמים להם מיוחסת רמת האמון היחסית הגבוהה ביותר, ורמה זו עולה עם השנים וגם השנה.

הגורם העיקרי המפריע לציבור בישראל להתגאות במדינה הוא שחיתות ראשי השלטון. למרות שישנו שיפור קל בנתונים, עדיין 73% ראו בכך סיבה מרכזית. בשנת 2006  80% ראו בכך סיבה מרכזית, ובשנת 2005 74%. גורמים נוספים המפריעים לציבור לחוש גאווה במדינת ישראל הם: העוני והפער בין העניים לעשירים שעלה מ-73% בשנת 2006 ל-77% השנה. המאבק המתמשך עם הפלשתינאים (75%) והאלימות בחברה (73%).

בהיבטים של מדד השייכות והלכידות חלה ירידה בהשוואה לסקר 2006 בכך ש 37% חשים כי מדינת ישראל מבטיחה במידה רבה מאוד ורבה הגנה להם ולבני משפחתם. זוהי ירידה של 4% בהשוואה לנתוני השנה שעברה (שעמדו על 41%).

פחות ממחצית מהציבור מרגישים גאים במדינה במידה רבה מאוד או רבה, 44% השנה לעומת 46% לפני שנה, ובהיבט של הבטחת המדינה עתיד טוב לילדיך כמעט ולא חל שינוי, 26% לעומת 27% בשנה שעברה.

הטבה מסויימת נרשמה בשאלת המסוגלות הכלכלית – אך עדיין הנתונים מעוררים דאגה: 46% מן הנשאלים השיבו כי הם מוטרדים או מוטרדים מאוד מהאפשרות כי לא יוכלו לתמוך בילדיהם בעתיד (לעומת 49% ב-2006 ו-57% ב-2005). 46% מוטרדים או מוטרדים מאוד מן האפשרות כי לא יוכלו להזדקן בכבוד ( 47% בשנת 2006 ו-60% ב 2005). 45% מוטרדים או מוטרדים מאוד מן האפשרות כי לא יוכלו לחסוך כסף לעתיד (בהשוואה ל- 52% ב- 2006 ו62% ב-2005).

2006

נתוני מדד החוסן החברתי ומדד השחיתות השלטונית לשנת 2006 הוצגו בערב הפתיחה של הכנס, אשר התקיים בתום יום הדיונים הראשון. נתוני המדד הנוכחי הוצגו בהשוואה למדד בשנת 2005 ולאור השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בפרמטרים השונים אותם הוא מודד, ובהם: הזכות להתקיים בכבוד, לעבוד, לדיור סביר, לחינוך סביר, לקבל טיפול רפואי סביר ועוד.

מדד החוסן החברתי - ממצאי המדגם
מדד השחיתות לשנת 2006

בהיבט של הזכות לעבוד, חלה ירידה בכל שלושת המדדים: שיעור החוששים כי לא יוכלו לחסוך כסף לעתיד ירד ב-5% מ-71% ב-2005 ל-66% בסקר הנוכחי.  שיעור החוששים כי לא יוכלו לפרנס את משפחתם בעתיד ירד ב-9% מ-69% ב-2005 ל-60% בסקר הנוכחי. שיעור השכירים הסבורים כי רמת הביטחון במקום עבודתם הנוכחי היא בינונית ולמטה מזה, ירד ב-7% מ-51% בסקר 2005 ל-44% בסקר הנוכחי.

בהיבט של זכות הקיום בכבוד, חלה ירידה בשני המדדים: שיעור המצהירים כי ההכנסה הכספית של משפחתם מאפשרת להם לחיות ברמת חיים הנמוכה מרמת חיים סבירה ירד ב-7%, מ-35% בסקר 2005 ל-28% בסקר הנוכחי. שיעור המוטרדים והמוטרדים מאד מהאפשרות שלא יוכלו להזדקן בכבוד, ירד ב-9% מ-72% ב-2005 ל-63% בסקר הנוכחי.

בהיבטי הזכויות לדיור סביר, לחינוך סביר ולטיפול רפואי סביר חלה עליה בכל שלושת המדדים: שיעור המשיבים שכלל לא מסכימים או לא מסכימים לכך שמדינת ישראל מאפשרת לאזרחיה להתגורר בתנאי דיור סבירים עלה ב-6% מ-53% בסקר 2005 ל-59% בסקר הנוכחי.  שיעור המשיבים שכלל לא סומכים או סומכים במידה בינונית או מועטה על מערכת החינוך שתתמוך בהם בעת הצורך, עלה ב-14% מ-65% בסקר 2005 ל-79% בסקר הנוכחי. שיעור המשיבים שכלל לא סומכים או סומכים במידה בינונית או מועטה על מערכת הבריאות שתתמוך בהם בעת הצורך, עלה ב-10% מ-53% בסקר 2005 ל-63% בסקר הנוכחי.

בהיבט של אמון בערבות חברתית חלה עליה במדד המשוקלל של מידת האמון בכלל הגורמים בישראל: שיעור אלו שלא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על גורמים שונים בישראל (מוסדות המדינה, ארגונים כלכליים וחברתיים, חברים ומשפחה) עלה ב-5% מ-46% ל-51%. בסקר הנוכחי נכללו במדד האמון גם צה"ל ומערכת הביטחון והתקשורת. שיעור אלו שלא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על שני האחרונים הוא 51%.

2005

מצגת סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2005 - חלק א' | חלק ב'

מגמת שיפור בחוסן החברתי בישראל  - מדד החוסן החברתי ישראל 2005 חושף: עלייה באמון הציבור הישראלי במערכת החינוך ובמערכת הבריאות.  את מגמת השיפור ניתן לייחס, בין השאר, לרפורמה בחינוך ולהרחבת סל התרופות. נתוני מדד החוסן החברתי הוצגו ביום ג', 22 בנובמבר, בכנס שדרות לחברה בשיתוף המכללה האקדמית ספיר. הכנס נועד להתריע על העדר סדר יום אזרחי במדינת ישראל.

מצאים אלה עולים מנתוני מדד החוסן החברתי שנערך על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר.

למעשה, ברוב הנושאים שנבדקו השנה חל שיפור בהשוואה לשנה שעברה ואף בהשוואה לנתוני סקר 2003. שיפור בולט במיוחד חל במימד "הזכות לחינוך סביר" וכן במימד "הזכות לטיפול רפואי סביר". בשני תחומים אלו, בולט השיפור בהשוואה לממצאי 2004 ואף לממצאי 2003. ממצאים אלו מעניינים במיוחד לאור העובדה כי בתחומים אלו בדיוק נרשמה ב2004 הדרדרות בולטת באמון הציבור בהשוואה לשנה קודם לכן.

בשאלת "הזכות לחינוך סביר" עולה כי רק 34% מהנשאלים כלל לא סומכים או סומכים רק מעט על מערכת החינוך שתתמוך בהם במקרה הצורך. זאת לעומת 66.4% בשנה שעברה ו 54.3% לפני שנתיים.

בשאלת "הזכות לטיפול רפואי סביר" עולה כי לעומת 56.7% ב-2004 השנה רק 23% מהנשאלים בכלל לא סומכים או סומכים רק מעט על מערכת הבריאות שתתמוך בהם במקרה הצורך. נתון זה אף נמוך משמעותית ממצאי 2003 (47.6%).

שיפור נוסף נחשף במימד הביטחון התעסוקתי ובמימד המסוגלות הכלכלית, אם כי גם השנה מצביעים הנתונים על מגמה של חוסר ביטחון כלכלי בקרב הציבור הישראלי. 55% מהנשאלים מוטרדים ומוטרדים מאוד מכך שלא יוכלו לפרנס את משפחתם בעתיד. לשם השוואה, ב 2004 חשו כך 71.3% מהנשאלים וב 2003 69.4%. 62% מוטרדים ומוטרדים מאוד מכך שלא יוכלו לחסוך כסף לעתיד לעומת 74.3% בשנה שעברה ו-73% בסקר שנערך לפני שנתיים. 56% מוטרדים ומוטרדים מאוד מהאפשרות שיהיו תלויים כלכלית באחרים לעומת 73% ב-2004.

לצד מגמת השיפור חלה הדרדרות משמעותית בתחום "הזכות לדיור סביר". 35% מהנשאלים השנה ענו כי אינם מסכימים או כלל לא מסכימים לכך שמדינת ישראל מאפשרת לאזרחיה להתגורר בתנאי דיור סבירים. זאת בהשוואה ל 12.2% שענו כך ב 2004 ו 11.7% ב-2003.

2004

דוח סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2004
מצגת סיכום מדד החוסן החברתי לשנת 2004 - חלק א' | חלק ב'

נמשכת ההחלשות בחוסן החברתי בישראל. מדד החוסן החברתי ישראל 2004 חושף: התרסק אמון הציבור הישראלי במערכות החינוך והבריאות ובביטחון שהמדינה תסייע להם בעת מצוקה קשה. נתוני מדד החוסן החברתי הוצגו ביום ב', 1 בנובמבר, בכנס שדרות לחברה בשיתוף המכללה האקדמית ספיר.  הכנס נועד להתריע על העדר סדר יום אזרחי במדינת ישראל.

ממצאים אלה עולים מנתוני מדד החוסן החברתי שנערך זו השנה השניה על ידי מכון "ב.י. ולוסיל כהן" לחקר דעת קהל שליד אוניברסיטת ת"א בשיתוף המכללה האקדמית ספיר. למעשה, ברוב הנושאים שנבדקו השנה בהשוואה לשנה שעברה לא חל כל שיפור והם נותרו קשים כפי שהיו. בשני תחומים מרכזיים: "הזכות לחינוך סביר", ו"הזכות לטיפול רפואי סביר" ישנה החמרה עד כדי התרסקות אמון בולטת, המציגה את התרסקות אמון הציבור בשתי המערכות האלה.

בשאלת "הזכות לחינוך סביר" עולה כי 66.4% מהנשאלים כלל לא סומכים או סומכים רק מעט על מערכת החינוך שתתמוך בהם במקרה הצורך. זאת לעומת 54.3% בשנה שעברה.

בשאלת "הזכות לטיפול סביר" עולה כי 56.7% מהנשאלים בכלל לא סומכים או סומכים רק מעט על מערכת הבריאות שתתמוך בהם במקרה הצורך. זאת לעומת 47.6% בשנה שעברה.

הרעה בולטת נוספת נחשפה בשאלת האמון בערבות חברתית. 38.7% מהנשאלים בכלל לא סומכים על כך שבישראל יעזרו להם ולמשפחתם בשעת הצורך. זאת לעומת 27% שציינו זאת במדד הקודם.

מדד החוסן החברתי הינו פרויקט ייחודי שהחל כמיזם של המועצה לביטחון חברתי בשנת 2003, ומתבצע בחסות כנס שדרות לחברה ובשיתוף המכללה האקדמית ספיר, ציונות 2000 וג'ויינט ישראל.

אלוף (מיל') עוזי דיין יו"ר כנס שדרות לחברה: "מטרת המדד לתת תמונת מצב חברתית כלכלית פעמיים בשנה. תקוותנו כי המדד ישפיע על הציבור בישראל ועל מקבלי החלטות לגבש סדר יום אזרחי ומדיניות חברתית-כלכלית המכוונת להגנה על הזכויות החברתיות ובתוך כך על הסדר הדמוקרטי.
חוסן חברתי, הוא מדד המביא לידי ביטוי מכלול של אינדיקטורים סובייקטיביים ואובייקטיבים המכוונים למדידת תחושות של אמון וניכור בציבור על רקע מדידת עמידתה של המדינה במחויבותה להגנה על הזכויות החברתיות. "

הסקר נערך באמצעות 584 ראיונות טלפוניים במדגם מייצג של האוכלוסייה ב"גיל העבודה העיקרי" בישראל, 25-54. אוכלוסייה זו מונה 2,492,700 נפש, ומהווה –58% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, גילאי 18+).

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
3 + 3 =
הרשמה לפרויקטים של היחידה למעורבות חברתית
JobSapir - אתר התעסוקה לבוגרים וסטודנטים