מאות מבקרים, אורחים ותושבים השתתפו השבוע  באירועי "מדרום" לאמנות רב תחומית, אשר נערכו בשכונת מישור הגפן באופקים.

השנה התקיימו הפעילויות במתכונת מיוחדת, כחלק מתהליך ההנצחה הרשותי של אירועי 7 באוקטובר בעיר, ותוך שימת דגש על שיקום, זיכרון, הנצחה, קהילתיות, שייכות וערבות הדדית.

האירועים כללו בין היתר בכורות, מופעים, מפגשים ואירועי תרבות ברחובות, בחצרות, בבתים ובשטחים הציבוריים ברחבי השכונה, ופרויקטים אמנותיים שפותחו במיוחד עבור הפסטיבל - לצד סיורים, מופעים, ערבי שיח, מייצבים ומייצגים, לרבות מופעים לילדים ולנוער.

הכנס השנתי של התכנית לתואר שני בלימודי תרבות: תרבות פועלת – תרבות מקיימת, סיכם את הפסטיבל אמש. זו הפעם הרביעית בה מתקיים הכנס החשוב עבור ידע חדש ודיונים בסוגיות משמעותיות ואקטואליות בשדה התרבות הישראלי. בין המשתתפים בכנס היו בוגרות המחזור השלישי של התואר השני במכללת ספיר, מובילי תרבות מקומיים מאזור הנגב המערבי ודוברים ודוברות הפועלים במרחבים אחרים.

"אירועי 'מדרום', אשר התקיימו כאן באופקים זו השנה ה-14, היו לא רק מרתקים, אלא גם הזדמנות לחבר בין זיכרון – לתקווה", אמר ראש עיריית אופקים, איציק דנינו. "השנה, הקדשנו אותם לתהליך ההנצחה ולזיכרון האירועים הקשים שחווינו, וקיימנו אותם בשכונת מישור הגפן, אשר נפגעה באופן הקשה ביותר בטבח 7 באוקטובר. ראינו באמנות כלי חזק לשיקום, התגברות ובנייה מחדש של הקהילה שלנו, ודרכה יכולים היינו להעניק ביטוי לכאב, לזיכרון ולקהילתיות".

"פסטיבל מדרום היווה פרויקט דגל אשר סיפק במה וקול ליוצרים ויוצרות באופקים", הוסיף נשיא המכללה האקדמית ספיר, פרופ׳ ניר קידר. "אירועי 'מדרום' השנה התמקדו בתהליך ההנצחה העירוני של האובדן והגבורה בעיר ב-7 באוקטובר. הפסטיבל הציג את סיפורם האישי והקהילתי של תושבי העיר ובעיקר של שכונת מישור הגפן. באמצעות האמנות הדגשנו את העוצמה האנושית, הגבורה, המשבר וההחלמה, ועסקנו בדרכים השונות של הזיכרון וההחלמה. אני מודה לעיריית אופקים ולראש העיר, איציק דנינו, על שיתוף הפעולה רב השנים, ועל זכותנו לקחת חלק בתהליך המורכב והרגיש של ריפוי והנצחה".

"אחרי אירועי ה-7.10 לא הצלחנו לדמיין בכלל איך ניתן לקיים וליצור אירועי תרבות ואמנות בתוך המציאות המורכבת והכואבת הזו, אך היה ברור לנו שאנחנו רוצים ואף צריכים לעשות משהו", סיכמה מנהלת "אירועי מדרום", נואית זכאי. "מתוך המפגשים עם תושבים בעיר כבר בתחילת אוקטובר, הבנו כי דווקא בימים אלו לאמנות ולתרבות תפקיד קריטי בתוך תהליך השיקום, והעוצמה של הקהילה באופקים, הערבות ההדדית והחברות בעיר - הם אלה שהובילו אותנו בתוך העשייה. קיימנו את האירועים, לרבות פרויקטים ארוכים, בלבה של שכונת מישור הגפן, כדי לנסות להשתלב במרקם החיים החדש בשכונה, ולהסתייע ביכולות ובאפשרויות שאמנות מייצרת כדי להציע יצירה ובניה של חדש - ובמקביל נתנו מקום ומרחב לכל הטוב שיש בה".

More News

חדש על המדף
צדיקות למהדרין: נשים מהאמיש ונשים חרדיות מתדיינות עם המדיה Strictly Observant: Amish and Ultra-Orthodox Jewish Women Negotiating Media "מקובל לחשוב שנשים מהאמיש ונשים חרדיות הן שמרניות, צייתניות וכנועות. המחקר המשווה שערכתי מלמד שהמציאות מורכבת הרבה יותר." הספר שיצא השנה, מציג מחקר אתנוגרפי, שנערך במקביל בלנקסטר, פנסילבניה, ובמרחבים חרדיים בישראל. הוא מתאר דינמיקה עשירה של עבודת גבול במערכת היחסים בין נשים אלו למדיה ולחברה החילונית שסובבת אותן. הנשים יוצרות ערך חברתי, תרבותי ודתי, באמצעות אינספור החלטות יומיומיות, גדולות וקטנות, שמשמרות ומאתגרות את הגבולות הקהילתיים שלהן.
ליאת שטייר לבני
עבור התלמידים ביפן, הצעירים היהודים בעולם, ואפילו המפגינים באוניברסיטת קולומביה - אנה פרנק היא הרבה מעבר לנערה יהודייה שכתבה יומן במהלך השואה. מה הסוד של היומן של אנה פרנק? למה הפכה לסמל של החיים שנגדעו באחת בעקבות השואה? עד כמה הסיפור שלה רלוונטי לדור ה-Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות פרו-פלסטיניות?. איך היומן האישי הפך לרב מכר? עד כמה הוא רלוונטי לדור Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות של פרו-פלסטינים באוניברסיטאות נגד ישראל? האזינו לפרופ' ליאת שטייר-לבני, חוקרת שואה, קולנוע ותרבות במכללה האקדמית ספיר והאוניברסיטה הפתוחה בפרק של הכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet.