עבודה סוציאלית

עבודה סוציאלית בהודו - יומן מסע

חמש סטודנטיות באשכול עבודה בשדה לעבודה סוציאלית בינלאומית, בליווי המנחה ד"ר מני מלכה, יצאו לשלושה שבועות הכשרה בשדה בנגאפור, הודו
מוזמנים לעקוב אחר המסע מנקודת מבט פנימית:

שבוע שני
השבוע השני של שהותנו בהודו עמד בסימן יציאה אל מחוץ לגבולות של עצמנו, וכך נוצרה עבורנו הזדמנות נוספת לצבור חוויות אישיות-מקצועיות ולימודיות משמעותיות.

ביום שני (3.4.2020) וביום שישי (7.2.2020), התנסנו בתהליך כניסה לארגון, תכנון וביצוע של התערבות המותאמת לזמן, המקום ואוכלוסיית היעד. מדובר בארגון ,Snehangen  "סנהנגן" המשמש הוסטל לילדים המתמודדים עם מוגבלויות פיסיות שונות. בהתאם לעקרונות העבודה הסוציאלית, ההחלטה על ההתערבות התבססה על היכולות שלנו להקשיב ולאתר את הצרכים של השוהים במקום. כבר במפגש הראשון הוקסמנו מכך שכאשר בתהליך ההכרות שאלנו את הילדים  "מה אתם רוצים לדעת עלינו?", לאחר שתיקה קצרה אחד הילדים, שישב על כסא גלגלים, הרים את ידו שאל שאלה בנוסח: "האם גם בישראל יש הוסטל שכזה" (בין השורות: "האם גם בישראל יש ילדים כמונו"?).

מתוך הקשבה זו, ההתערבות שלנו ביקשה לאפשר לילדים לספר לעולם, ולאחרים בישראל, על עצמם. למעשה, בקשנו מהם לצייר מה היו רוצים לספר לילדים בישראל שנמצאים בהוסטל דומה על עצמם. הציורים והדברים שנאמרו גרמו לכולנו להתרגש לשמוח ולהתמלא בתקווה ואהבה. כל הילדים לקחו חלק בפעילות והביעו את עצמם בדרכם, העבודה לוותה בתהליך מקביל בינינו לבין הסטודנטים ההודים, למדנו לגשר על הבדלי התרבות והשפה באמצעות יצירת שיח משותף לקראת פעילות ובתומה השיח תרם רבות לא רק להצלחתה של הפעילות אלא גם לאווירה טובה, הידוק הקשרים ולשיפור היכולת להחליף ידע.

פעילויות עם ילדים
כמו כן שמנו לב במיוחד שצוות המקום איננו ממהר לעשות לילדים הנחות שקשורות למגבלה הפיזית, והן מעודדות את הילדים, כל אחד בדרכו, להשתלב במטלה. נראה שבארגון המיוחד הזה נצבר ידע רב שארגונים דומים בישראל, ובמקומות אחרים בעולם בהחלט יכולים ללמוד ממנו, כפי שאנחנו עצמנו למדנו.
ביום האחרון בסנהנגן, הקפדנו בהתאם לעקרונות המקצועיים של יצירת קשר לערוך פעילות פרידה, ולשם כך קיימנו תערוכה של ציורי הילדים ושישה ילדים שיתפו את כלל הילדים ואת המורות במסרים שהביעו בציור.  
אנו מאחלים לילדים הצלחה בהגשמת שאיפותיהם.

במהלך יום שלישי (4.2.2020), צברנו חוויות משותפות עם ד"ר רועי טל, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית בספיר, שהגיע לביקור בנאגפור ערב לפני (3.2.2020), שהיה אמנם קצר אך משמעותי עבורנו. שהייתו בת היומיים גרמה לכולנו להתבונן שוב על עשייתנו ועל הלמידה שאני מפיקות מהשהייה. במהלך היום ד"ר רועי טל, יחד עם ד"ר מני מלכה ביקרו אותנו והתרשמו מקרוב מפעילותנו בארגון Snehangen. בהמשך היום הסטודנטים בMSSISW  אירחו אותנו לערב הודי מסורתי, שתחילתו בקבלת הזמנה מיוחדת במינה. בטקס קבלת הפנים קבלו אותנו בזר, טיקה ודיה (אור). הסטודנטים והצוות הכינו עבורנו פעילויות ותבשילים מסורתיים מתובלים ומגוונים, שיחקנו וצחקנו יחד וזכינו להכיר זו את זה מזווית חדשה.
ביום רביעי (5.2.2020) נערכה קבלת פנים לד"ר רועי טל במכללת MSSIS, על פי מיטב המסורת ההודית (בזר פרחים) וצילום קבוצתי משותף. ביום זה מנהלת המכללה ג'וטי בהרצאתה הכירה לנו את המודל של Bharosa Cell, מרכז ייחודי וחדשני לשלום המשפחה בהודו, לאחר ההרצאה נסענו לביקור במרכז. בBharosa Cell ניתן מענה לנשים נפגעות אלימות, ייחודיותו היא שהינו ממוקם בתחנת המשטרה המקומית ומשלב מענה במגוון תחומים (רפואי, משפטי, פלילי וכמובן ייעוץ סוציאלי) כמו כן, מועסקות בו אך ורק שוטרות (נשים) בכדי לאפשר לנשים לחוש בנוח להגיע ולהשתמש בשירות. המפגש במקום העלה דיון אתי בנושא ההבדלים  בין ערכי פרטיות וסודיות בין הודו לישראל והמתח שמקורו במפגש בין בין תרבות אינדיבידואלית לתרבות קולקטיבית.

תמונות המשלחת והמארחים מהודו
ביום חמישי (6.2.2020), התחלנו את היום בסמינר POHTOVOICE משותף עם הסטודנטים ההודי בהנחיית ד"ר מני מלכה ומר Amen Xavier וכך יכולנו לחלוק ידע משותף בנוגע למפגש המקצועי-אישי-תרבותי-חברתי בין סטודנטים לעבודה סוציאלית בהודו ובישראל. בהמשך שמענו בקולג' את הרצאתה של גב' Archana Pali Basu על פרויקט 1098 Child line, שפותח במהלך שנות ה-90 על ידי עובדים סוציאליים באוניברסיטה במומבאי. מודל הודי ייחודי לטיפול בילדים שחשופים לאלימות, ילדים שאבדו או ברחו מבתיהם וילדים משוטטים. מס' הטלפון של הקו נבחר על ידי ילדי הודו והוא קו חינמי. בהמשך היום ערכנו היכרות וסיור עם אחת מהתחנות של קו החירום לילד- Child line 1098, בנאגפור. העמדה ממוקמת בתחנת הרכבת המרכזית מסיבה אסטרטגית, ועובד בשיתוף פעולה עם תחנת המשטרה במקום ובעלי תפקידים שונים בתחנת הרכבת למשל סבלים, קונדוקטורים, מוכרים וכד' אשר יכולים לדווח על ילדים משוטטים. הצוות במקום מורכב כולו מעובדים סוציאליים וכחלק מעבודתם 24\7 הם יוצאים לסיורים בתחנה, מחלקים דפי הסבר ומעוררים מודעות לשירות בקרב הנוסעים והקהל הרחב, מגייסים שותפים וכמובן מספקים מענה מיידי ותמיכה מלאה ומחממת לב עבור כל ילד הזקוק לעזרה.

CHILD LINE 1098
ביום שישי (7.2.2020), לאחר סיום ההתנסות בארגון, המשכנו בהכנות נמרצות והתארגנות לקראת "ערב ישראלי" שקיימנו ביום א' (9.2.2020). קיום ערב מסוג זה הייתה ההזדמנות העיקרית שלנו לתת בחזרה לסטודנטים ולצוות של MSSISW המארחים אותנו בצורה יוצאת דופן. תכננו תפריט מלא, פעילויות חברתיות ומשחקים ויצאנו לשוק להתכונן. ביום ראשון זכינו לבלות יום שלם בבישולים עם ריח של בית ולכבד את חברינו החדשים במטעמים מבית אמא. הבנו מקרוב, שוב, את חשיבותה של עבודת הצוות, במיוחד בנסיבות כה מיוחדות של שהות מקצועית בארץ זרה.
הצוות והמרכז
וואו, כל כך קשה להאמין שבעוד שבוע כבר נהיה בדרך חזרה לישראל.... השבוע מחכה לנו סידרה של פעילויות, כשהמרכזית שבניהן היא השתתפות פעילה בכנס בינלאומי של שלושה ימים בסימן 100 שנה להקמת הארגון (MSS) שהקולג' הוא חלק מהפעילויות שלו. נושא הכנס הוא נשים בהודו וישראל, עבר, הווה ועתיד, ואנחנו כבר מתרגשות ומצפות להשתתף באירוע כה מיוחד ולהציג הרצאה שהכנו בנושא."

 

שבוע ראשון
"יום א', 26.1.2020: ביום הטיסה, התייצבנו נרגשות ומלאות ציפייה, חמש סטודנטיות: זהבה ביוך, רחלי מגידיש, קליה הר-טוב, ליאורה קנדלקר ומיקי כהן, יחד עם מרצה יחיד ומיוחד - ד"ר מני מלכה. בנמל התעופה בן גוריון לקראת הנסיעה להודו במסגרת לימודי עבודה סוציאלית בינלאומית.
כל המשלחת בשדה התעופה
יום ב', 27.1.2020: אחרי טיסה לא קצרה נחתנו במומביי בשדה הבינלאומי, בקונקשיין במומבאי הקונסולייה הישראלית אירגנה לנו סיור ב"סלאמס" של מומבאיי בשיתוף פעולה עם הארגון הקהילתי באזור שנקרא טי.פי.אמ.
הגענו מהשדה לשכונת סנטה קרוז במומבאיי, שם פגשנו את נציגי הקונסוליה ואת הסגל הבכיר של הארגון. לאחר מכן יצאנו לסיור מרהיב ברחובות ה"סלאמס"  שייחודה הוא תעשיית טקסטיל אשר מספקת תעסוקה למתגוררים בה. זוהי הזדמנות להודות לצוות הקונסוליה במומבאי, לסגן הקונסול מר נמרוד קלמר ולגב' מישל יוסף המשמשת כבתפקיד אית"ן (דיפלומטיה ציבורית ומש"ב), אשר ארגנו את הסיור יחד עם הארגון המקומי ויצרו עבורנו הזדמנות לשיתוף פעולה עתידי. למדנו מנוכחותם בסיור רבות.

אחרי הסיור צוות הארגון הזמין אותנו לארוחה הודית מפנקת, אותנטית, חריפה ומתובלת. משם יצאנו שבעות ומרוצות אל עבר הנסיעה לנאגפור. "יש באוכל כוח שמשכין שלום. כשאוכלים יחד נרגעים הרבה פעמים. המקום הכי בסיסי להתחבר למישהו שאתה לא מכיר זה לאכול את האוכל שלו." (יחיל צבן) מאותו רגע הטיול נצבע בגוונים של מסאלה. חזרנו לשדה ולאחר מסע מעייף הגענו לנאגפור בהצלחה גדולה, הגענו למלון הריטג' אשר קיבל אותנו בברכה חמה, התארגנו וצללנו למיטה לאגור כוחות ליום המחר.
כל הצוות בארגון TPM
יום ג', 28.1.2020: ביקרנו לראשונה במכללה ללימודי עבודה סוציאלית שמארחת אותנו במסע שלנו בהודו - MSSISW  היינו סקרניות לפגוש את הסטודנטים והמרצים ההודים, אשר קיבלו את פנינו בצורה חמה ומרגשת באמצעות שרשראות פרחים ומטעמים מנחמים לקבלת פנינו. אחרי הכרות מעמיקה עם הקולג' והסטודנטים, הסטודנטים ליוו אותנו לסיור קניות מלא צבעים וריחות בשוק העירוני. לאחר הסיור הגענו למלון והתכוננו לסמינר פוטווויס יומי בהנחיית ד"ר מני מלכה. לאחר סמינר ארוך ומלמד הלכנו לישון עם התרגשות ליום הבא.
כל הצוות בכניסה לקולג'
יום ד', 29.1.2020: ביום רביעי נסענו לאוריינטציה בשני הארגונים שבהן נעבור את ההתנסות בשטח. הביקור הראשון היה ב ICID, בית מחסה לילדים ונערים. ארגון קהילתי שמפעיל בתוכו פרוייקטים שונים, ביניהם את בית המחסה. קיבלנו הרצאה מפיה של מנהלת הפרוייקטים. יש לציין ששתינו צ'אי טעים במקום. לאחר מכן  נסענו להוסטל לילדים בעלי מוגבלויות snehagan . פגשנו את מנהל הארגון, את המדריכות, ערכנו סיור במקום ונעשה מפגש של היכרות הדדית עם הילדים. הילדים שאלו אותנו שאלות על ישראל וסיפרו מה הם הכי אוהבים במקום. לסיכום הם שרו לנו שירים מקומיים שהם לומדים בבית המחסה. סיימנו את היום בסיור במקדש לזכרו של אמבדקר (Dr. Babasaheb Ambedkar), מכונן החוקה של הודו, אך לא לפני שעצרנו לאכול פאני פורי בעגלת הרחוב מחוץ למכללה. הסטודנטים ליוו אותנו לאורך כל היום, היוו לנו מורי דרך וחברים לדרך ולאוכל החריף.

יום ה' 30.1.2020: היום הראשון להתנסות בשדה. בבוקר נסענו לשכונת "סלאמס" בנאגפור, בשכונה יש מרכז קהילתי ש ICID הקימו ומפעילים. בכניסה למרכז נפגשנו עם ילדים ומבוגרים מקומיים שהיו מאוד סקרנים בנוגע לשהות שלנו שם, פגשנו את העובדת הסוציאלית הקהילתית (אגב בהודו הרבה מהאנשים שעושים עבודה קהילתית נקראים "עובדים סוציאליים", כשיש כאלה שרכשו השכלה והכשרה מקצועית, ויש כאלו שלומדים מהשטח). לאחר מכן הגענו ל ICID, בית מחסה לילדים ונערים, שם העברנו פעילות הכרות עם הנערים, שבה לימדנו אותם משחק והם לימדו אותנו משחק שהם מכירים. הייתה חוויה מחברת בין כולם, הילדים שיתפו פעולה ורצו להיות חלק וגרמו לנו להרגיש חלק מההוויה של המקום. לקראת סוף הביקור הגיעה משפחה מקומית שהחליטה לחגוג את יום ההולדת של הבן הקטן יחד עם הילדים בבית המחסה ולחלוק איתם את שמחתם (ואת המתוקים שלהם).
8 ידיים אחת על השנייה
יום ו' 31.1.2020: יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן, כבר בארוחת הבוקר נפגשנו עם הסטודנטים המקומיים ויחד התחלנו בתכנון ההתערבות במרכז הקהילתי ב"סלאמס", החלטנו יחדיו שנערוך מיפוי קהילתי ע"י שיתוף פעולה עם המקומיים דרך אומנות הציור. כשהגענו לשכונה תחילה ערכנו סיור במקום על מנת לאסוף בוגרים מקומיים שיהיו מעוניינים להשתתף בפעילות וכך היה. ביחד עם הסטודנטים המקומיים התחלקנו לשתי קבוצות כאשר אחת מהן הפעילה את הילדים בשכונה בזמן שהבוגרים המקומיים השתתפו בסדנא  שהשתמשה בכלי הציור על מנת לבטא איך הם רואים את השכונה שלהם היום ואיך הם  רוצים לראות אותה בעוד חמש שנים. בתהליך הזה שיקפנו את המצב כפי שהם רואים אותו והתחלנו תהליך של בניית חזון קהילתי. הפעילות הייתה הצלחה גדולה ובסופה התכנסנו במכללה הסטודנטים והמרצים יחדיו על מנת לעבד ולסכם את ההתערבות שנעשתה. אחרי שהזנו את הנפש עצרנו גם למלא את הבטן במטעמים ההודיים מהדוכן שליד המכללה. האוכל חיבר בנינו לבין הסטודנטים המקומיים והיווה חגיגת ניצחון ליום המוצלח.

הגענו למלון והתארגנו לשבת המלכה, בערב יצאנו למסעדה הודית מיוחדת במינה שבענו נהנינו חזרנו למלון ושם עשינו קידוש על היין ועל הלחם.
יום א', 2.2.2020: לאחר מנוחת שבת, יצאנו ביום ראשון לסיור לימודי באזור, ביקרנו בכפר של גנדי (sevagram) שם שמענו הרצאה של ליאורה על ההיסטוריה של גנדי והמשמעות הפוליטית-חברתית של המקום, כדגם של חי קהילה. בהמשך, ביקרנו באשראם שהקים וינובה (vinoba bhave ashram), ממשיך דרכו של גנדי, ומנהיג רוחני בפני עצמו, ושמענו ממיקי הרצאה על תורתו, ובמיוחד על האופן שבו מדע ורוחניות מחלים את מקומם של דת ופוליטיקה. בדרך חזרה שמחנו למצוא דהבה פנג'בית ומצאנו את עצמנו מתחברות להודו שוב דרך הקיבה"

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשות ד"ר רועי טל, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
1 + 7 =