המחלקה לתרבות - יצירה והפקה

זוכה תחרות "תמונות קצרות"

"טבח בבית יתומים" הוא הסיפור הזוכה בתחרות הסיפורים הקצרים של המחלקה לתרבות - יצירה והפקה "תמונות קצרות".

תחרות "תמונות קצרות" היא תחרות סיפורים קצרים, ביזמת פרופ׳ נורית גרץ, ומיועדת לסטודנטים במחלקה לתרבות - יצירה והפקה, במסלול הכתיבה וכן לכותבים במסלול ניהול תרבות.  
השנה היא השנה הראשונה לקיומה של התחרות, ומבין הסיפורים שהוגשו זכה סיפורו של רונן וויס משנה ב׳, במסלול כתיבה.

"טבח בבית יתומים" / רונן וייס

צרחתי אליו בתוך החשיכה: "וואקֵף וואלה בּטוחָק!" הוא נעמד מבוהל ורועד שלא מקור. הלילה היה חמים והרוח שנשבה הביאה את חום המדבר אל תוך רחובות חאן יונס המעופשים. הוא הסתובב אלי. "שו איסמאק?" קראתי לעברו. "אנא מוחמד". יכולתי להבחין בבהלה שבעיניו. הייתי במרחק של 15 מטרים ממנו אבל הלבן שבעיניו ניבט אלי באור חצי הסהר שדלק מעלינו. הוא הרים את ידיו באיטיות. "גִ'יב אל הַאוִוָיה!" צעקתי. "אין אצלי תעודה" השיב לי בעברית רצוצה.

בדצמבר 1987 הייתי צעיר ומבוהל לא פחות מהמוחמד שניבט אלי באותו לילה. כך גם חברי למחלקה שעמדו מסביבי עייפים וטרוטי שינה ממאורעות הימים האחרונים. כיוונו כולנו את הנשקים אל המוחמד המסכן.
אני לא מאמין במזל. אבל למוחמד בהחלט לא היה מזל באותו לילה. כמה שעות קודם הצבא הכריז עוצר על מחנה הפליטים בחאן יונס. רגע לפני יציאה לפעילות כינסו את כל הגדוד למפגש עם המח"ט אפי פיין ושר הביטחון יצחק רבין. המח"ט זעוף הפנים הלם באגרופיו הקמוצים על השולחן הירוק שמולו ודרש בכל תוקף לנצח את הערבים. שר הביטחון ישב שותק בפינה עם סיגריה בפיו. כאשר המח"ט סיים להטיח בנו את משנתו רבין קם לאט ממקום מושבו. בפנים אדומות מזעם ובקול נמוך אך סמכותי אמר: "בכל מפגש עם מפירי סדר פלסטינים הפקודה היא לשבור את ידיהם ורגליהם בכדי שנוכל לשבור את רוחם". רובנו היינו חיילים בני 19. רק לפני חצי שנה סיימנו בגרויות ופתאום אנחנו באמצע זירת מלחמה. מציאות של סרט בלהות.
התקרבנו לכיוון מוחמד עם הנשקים מופנים לעברו. היינו שבעה חיילים בסיור. למוחמד היה תלוי תיק שחור שהונח ברישול על כתפו. יוסי ניגש אליו ומישש את בגדיו כדי לראות שהוא לא מחביא עליו נשק. הוא פתח את התיק שהונח על הרצפה. התיק היה מלא בסכינים משוננות שכל עקרת בית היתה שמחה שיהיו ברשותה. העיניים של יוסי התמלאו תוך רגע להבות והוא החל לחבוט בו. מכה אחר מכה אחר מכה. אגרופים. בעיטות. בלי טיפת רחמים. "אני טבח! אני טבח! אני טבח!" זעק מוחמד בכאב. דחפתי את יוסי הצידה ונעמדתי מול מוחמד. "אני טבח בבית יתומים" מלמל בבכי. יוסי המשיך לבעוט ולחבוט בו. עיניו המבוהלות ניבטו אלי בתקווה לרחמים. אני ידעתי שלא אשכח את הפנים האלה לעולם. יוסי המשיך להכות אותו.

הילה חיבקה אותי חזק. הלילה היה קר והרוח חדרה לנו לתוך העצמות. רכבנו כבר יותר משבע שעות באותו יום על ה"רויאל אנפילד" השחור שקנינו בדלהי. הגב כאב לי וכבר לא יכולתי לשאת את המאמץ הפיזי של המהמורות בכביש המשובש בדרך למנאלי. הלילה ירד. היינו עייפים והשתוקקנו למצוא מחסה ראוי. הירח ליווה אותנו בפיתולי ההרים. הבטחתי לה שבכפר הבא נעצור ונמצא מקום ראוי להעביר בו את הלילה.
כשהישוב הבא נגלה מולנו הייתה לי תחושה מוזרה. תחושה שהייתי שם כבר פעם. שמענו קולות של תפילה בוקעים מתוך רמקולים. מואזין! לפתע עצרה לידנו טויוטה ישנה ומתוכה פנה אלינו איש מבוגר שהבין שאנחנו תיירים במצוקה. הוא שאל אם הכל בסדר. ענינו שאנחנו מחפשים מקום להיזרק בו הלילה. הוא חייך ואמר "סעו אחרי".
אחרי עשר דקות של נסיעה בתוך סמטאות צפופות שהזכירו לי מקום אחר הגענו לפתחו של שער עקמומי עם שלט מתקלף. "בית מחסה לחסרי בית" הודיע השלט באותיות באנגלית וערבית. חנינו את האופנוע ופסענו אחרי האיש. הוא הוביל אותנו אל חדר אוכל קטן. סביב השולחנות ישבו מספר אנשים שהיו עסוקים בצלחתם. חלקם הרימו ראש כדי להציץ באורחים שנכנסו. "הם לא נתקלים לעתים קרובות בזרים, אה?" הילה לחשה אלי. "נראה לי שהם מוסלמים, שום מילה בעברית. אם שואלים אנחנו מיוון" השבתי לה בקול רועד.
סקרתי את החדר. בחור כחוש עם שיער שחור עמד בגבו אלינו ואחז ביד ימין סכין משוננת. הוא קלף תפוח בעדינות והגיש אותו לאישה מבוגרת חסרת שיניים. חתיכה אחת בכל פעם. אחזתי בידה של הילה. היא כנראה הרגישה את המתח שהייתי שרוי בו והפנתה אלי מבט תמה. הנחתי אותה עם העיניים להביט לעבר הבחור עם הסכין. הבחור הכחוש ליטף ברכות את שערה של האישה בלי השיניים והסתובב אט אט עם הסכין המשוננת בידו. הוא הסתכל עמוק לתוך עיני וכך גם אני.

ידעתי שלא אשכח את הפנים האלה לעולם.

המחלקה ללימודי תרבות - יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר בראשותו של ד"ר ניר קדם, הינה ראשונה ויחידה בישראל בדומה למספר אוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל. התכנית כוללת שילוב של מדעי הרוח, האמנות והתרבות יחד עם יישום מעשי. לבוגרים מוענק תואר ראשון בתרבות - יצירה והפקה, למעוניינים לעסוק בניהול והפקת אירועים, ניהול מוסדות תרבות, כתיבה ועריכת תכנים, הוצאה לאור ושימור תרבות וארכיונאות. וכן, בתחומי האמנויות: מוזיקה, אוצרות ואמנות וניהול מוסדות אמנות. המחלקה לתרבות- יצירה והפקה בשיתוף פעולה עם בי"ס לאמנות בספיר מכשירה לתפקיד אמן מנחה בקהילה.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
2 + 6 =