בית הספר לעבודה סוציאלית

כשהאדמה בוערת: אירוע קהילתי לקידום הזכות לחקלאות בטוחה

לאחרונה, התקיים בקפה החברתי גותה בעיר שדרות, אירוע קהילתי ביוזמת קבוצת סטודנטיות שנה ב' בקורס עבודה קהילתית מבוססת זכויות, במסגרתו לומדים הסטודנטים כלי מיפוי ושיטות התערבות בעבודה קהילתית בהנחיית ד"ר מני מלכה, עו"ס עמית כיתאין, ברברה אפשטיין, ארנון לוי וחלי ששון בוזחיש.

האירוע נערך ביוזמת קבוצת סטודנטיות: רות דגורקר, הדיל אלקריני, ענווה צרפתי, הילה סוויל וגל דגורקר בהנחיית ד"ר מני מלכה, אשר בחרו להגדיר את חקלאי העוטף כקהילה פונקציונאלית ובחנו את צרכי הקהילה באמצעות שלושה כלי מיפוי עיקריים (ראיונות עם אנשי מפתח, סקר צרכים ו-photovoice), תוך התייחסות ספציפית למצבה של הקהילה ביחס למציאות הביטחונית באזור.

תוצאות הסקר מלמדות על כך ש-22% מן החקלאים ממודדים עם נזקים שמקורם בגניבות, וכי 67% דיווחו כי הם סובלים ממגוון של נזקים, שמקורם בתופעות שהן ייחודיות לאזור ולמצב הביטחוני (שריפה שמקורה בבלון תבערה ו\או שירפה שמקורה בירי רקטות). ממצאי המיפוי העלו כי מנקודת מבטם של החקלאים, הפגיעה המוראלית והפסיכולוגית גבוהה יותר מן הפגיעה שמקורה בנזקים הכלכליים, אך מנגד, דווקא ההתמודדות עם הפגיעה מהווה לעיתים מקור חוסן ובסיס להענקת משמעות לתפקיד היישובים באזור בכל ולתפקיד החקלאות בפרט.

במהלך האירוע, הוצגו הממצאים לשם העלאת המודעות הציבורית למורכבות עמה מתמודדים חקלאי האזור. כמו כן נעשה שימוש בשיטות שנועדו לאפשר את השמעת קולם האותנטי של חברי הקהילה, בהתבסס על עקרונות של שיתוף התושבים, הן באמצעות תערוכת photovoice והן באמצעות הרצאה שנשא נציג הקהילה מר עופר ליברמן חקלאי מקיבוץ ניר עם בפני הקהל לאירוע. כך למעשה, התממש העיקרון הקהילתי החשוב: Nothing About Us Without Us.

במהלך האירוע נשא מר עופר ליברמן הרצאה מרתקת על ההיסטוריה של החקלאות באזור, תוך התייחסות לתפקידה ההיסטורי בשנות קיומה של מדינת ישראל, ולהתפתחות ההיסטורית של האיומים השונים בפניהם מתמודדים חקלאי האזור. בין היתר הוא הסביר את אופייה הפגיע של החקלאות, תחת העיקרון "חקלאות היא עניין של עיתוי" כדי להסביר את הנזק הבלתי הפיך שנגרם בעקבות שריפה, השתהות בעיבוד השטח, עיתוי הזריעה, פגיעה ביבול שמקורה בחומרים רעילים שהקרקע ספגה כשהשטח החקלאי הופך לשטח כינוס ועוד. לקראת סיומה של ההרצאה עופר נשאל (על ידי ביתו, כך מסתבר) למה אתה לא עוזב את האזור ותשובתו הייתה: 1. ציונות: אם נעזוב הגבול יזוז אלינו ובסוף המדינה תהפוך ל"גדרה-חדרה" ו-2. המקום שאנחנו חיים בו הוא יפה ומדהים, הוא גן עדן  ב-99% ורק לפעמים באחוז קטן, הוא הופך לגיהנום.

לצד תרומת האירוע לשם העלאת המודעות, נראה כי ישנה מלאכה רבה שעוד צריכה להיעשות לשם מימוש זכותם של החקלאים באזור "לעשות חקלאות" (כדבריו של עופר), בין היתר, לפעול לשם הגברת תודעה משותפת של חקלאי האזור (קצת שונה מההסתכלות על כל יישוב בנפרד) והתגבשותם כקהילה; הגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם מוסדות המדינה, כדי למנוע פגיעות מיותרות; שכלול הבירוקרטיה ומנגנוני הפיצוי ועוד.

האירוע נחתם עם הסטודנטית רות דגורקר, שהקריאה הקטע השירה "ארצי" מאת אסנת וישינסקי, כשיר הממחיש ומסמל את הקשר הגורדי בין החקלאות לאדמה, באופן המעניק משמעות נוספת להתמודדות חקלאי האזור עם המצב הביטחוני.

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשותה של ד"ר מירב משה גרודופסקי, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשותה של ד"ר מירב משה גרודופסקי, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
4 + 0 =