מספיר לאתיופיה ובחזרה

במסגרת אשכול ההכשרה בשדה בבית הספר לעבודה סוציאלית בספיר, באשכול הבינלאומי, לומדים הסטודנטים כיצד להשתלב בסיוע לאוכלוסייה באזורי משבר.

משלחת סטודנטים מביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר עם מרצה מלווה לאתיופיה לשלושה שבועות של התנסויות, למידה וחוויות, אשר משלימים את לימודיהם המעשיים והעיוניים בספיר.

זהו יומן המסע שלהם:

שבוע שלישי ואחרון

בבוקר יום שני, נפגשנו כהרגלינו לארוחת בוקר במלון ונסענו כל קבוצה למקום הכשרתה. ילדי המקום, כבל בוקר קבלו אותנו באהבה ובשמחה, נשיקות וחיבוקים. במקלט OPRIFS שתלנו יחד עם בנות וצוות המקום שתילי פרחים וזרעים להנבטה בארוגות מאולתרות, שמה של כל ילדה נכתב על הארוגה בו שתלה את השתיל שלה. מטרות הפעילות הינן: עיצוב מרחב המקלט לטובת יצירת תחושה נעימה וביתית בקרב בנות המקום, אחריות לסביבתן ולפיתוח תחושת שייכות. כולם התרגשו ונהנו מהעשייה. לפעילות זאת קראנו "לכל ילדה יש שם ולכל ילדה יש שתיל".

בנוסף, ערכנו עם בנות המקום טיפול באומנות בו הבנות יצרו קולאז'ים שלהן. במקלט MCDP המשכנו בפעילויות השונות עם הילדים, חשיפת הצוות לפעילויות ולמטרתן. כמו כן, עסקנו בעיצוב המרחב בשיתוף עם הצוות וילדי המקום. לאחר הסמינר היומי, בשעות הערב המוקדמות, יצאנו למסעדת תרבות "יוד אביסינייה", שם ספגנו את התרבות המקומית, צפינו במופע ריקודים מסורתיים, האזנו למוזיקה המסורתית, אכלנו אינג'רה,  שתינו בונה (קפה מקומי) ואפילו רקדנו את הריקוד המסורתי יחד עם הרקדנים והרקדניות על במת המופעים.

ביום שלישי, עם כוחות ואנרגיות מחודשים, כל קבוצת סטודנטיות הגיעה למקום הכשרתה. ב-OPRIFS צבענו את חומת המקלט יחד עם בנות וצוות המקום. כל ילדה בתורה בחרה צבע ולבנה אותה צבעה, בסופו של דבר יצרנו חומה צבעונית שהעניקה תחושת חמימות למקום.

ב-MCDP התחלנו בפעילות שתילת פרחים באדניות ובבקבוקים ויצרנו רעשנים מבקבוקים שמולאו בחצץ איתם שרנו ורקדנו.

בסיום יום ההכשרה נפרדנו מילדי המקום בציפייה למפגש למחרת ונסענו לשוק מקומי, שם התעניינו בחפצי נוי מקומיים ואף רכשנו כמה מהם (לא נחזור בלי מתנות...).

יום רביעי הגיע, נרגשות כבכל בוקר, הגענו למקומות ההכשרה. במקלט MCDP יצרנו משחק באולינג מבקבוקים אותם קישטנו ומילאנו במים, שיחקנו והילדים שמחו ונהנו. בנוסף, סיימנו עם שתילת הפרחים בבקבוקים, אותם תלינו על חומת המקלט.

ב-OPRIFS היה זה יום הפוך, בו הנחנו לבנות המקום להוביל אותנו. ביום זה, למדנו והתנסנו בהכנת ארנקים, אותם בנות המקום מכינות בעבודת יד. בנוסף, הבנות נהנו לצלם תמונות באמצעות הטלפונים שלנו ולבסוף רקדנו יחד ריקודים מסורתיים אותם לימדו אותנו בנות המקום.

יום חמישי, יום לפני היום האחרון הגיע. יום זה הקדשנו לפרידה מילדי המקלטים, בכל אחד מהמקלטים ערכנו מעגלים וכל אחד ואחת בתורה אמרה מילות פרידה. המילים אותם אמרו הילדים נגעו בנו ורגשו אותנו, עד כדי כך שלא יכולנו לעצור את הדמעות. ב-OPRIFS, התאמנו על התכנית האמנותית למסיבת הפרידה שכללה ריקודי אסקיסטה מקומיים, ריקודי עם וריקודי בטן שלמדנו אחת מהשניה.

יום שישי הגיע ואנו מתקשות להאמין שיהיה זה היום האחרון בו נבקר במקלטים ונפגוש בפעם האחרונה את הילדים, איתם רקמנו קשרים מיוחדים, אפילו ללא מילים (מלבד כמה מילים שלמדנו באמהרית). כל קבוצת סטודנטיות השתתפה במסיבת פרידה של השנייה. תחילה נסענו למקלט MCDP, שם נערכה מסיבת פרידה מרגשת שכללה מילות סיכום שלנו על התערבותנו במקום, מילות פרידה מצוות המקום, תודות, הענקת מתנות לצוות ומהצוות וצמידים אותם יצרנו לכל ילד וקשרנו סביב ידם, ארוחה ישראלית: מנת פלאפל ובמבה לקינוח. צוות המקום כיבד אותנו בבונה (קפה מקומי), עוגיות מקומיות וקולו (תערובת שעורה, זרעים ובוטנים). לבסוף, יצרנו מעגל ריקודים ונפרדנו בחיבוקים.

המשכנו ל-OPRIFS גם שם ערכנו ישיבת סיכום עם הצוות שכללה הענקת מתנות, ארוחה ישראלית כפי שערכנו ב-MCDP וכיבוד אתיופי שכלל בונה ודאבו (לחם אתיופי מסורתי). בנות המקום ערכו עבורנו הופעה שכללה מופע דרמה וריקודים מסורתיים, אנו לקחנו חלק במופע ורקדנו יחד עם הבנות ריקוד אסקיסטה, ריקוד עם וריקוד בטן אליהם התכוננו מבעוד מועד. לבסוף צוות המקום העניק לנו נטלה (צעיף מסורתי) והניח אותו על כתפינו. לסיום, נפרדנו בנשיקות וחיבוקים.

בעודנו מנסים לעכל ולהכיל את הפרידה, החלנו בהכנות לערב שישי וכהרגלנו בישלנו ארוחה, ערכנו קבלת שבת, שרנו שירי שבת, עשינו קידוש ואכלנו.

ביום שבת טיילנו ברחוב ראשי באדיס אבבה, האמיצות שבינינו טעמו "אוכל רחוב", קנינו מצרכי מזון, כגון "קולו" לקחת איתנו הביתה וחזרנו למלון. בערב חיכתה לנו ארוחה ערב אותה ערכו בעלי המלון היקרים, בובי ובעלה אדיס, אשר ארחו אותנו ברוחב לב והעניקו לנו תחושה של בית במשך שלושת השבועות. בארוחה הוגש לנו אינג'רה עם מיטב מתבלים ותבשילים.

לאחר הארוחה יצאנו לבילוי אחרון באדיס אבבה במקום הקרוי "MAMA'S KITCHEN" והרמנו כוסית לחיי המסע שעברנו.

יום ראשון, יום עזיבתנו, נפרדנו לשלום מצוות המלון ויצאנו לדרכינו חזרה ארצה.

היתה זו חוויה עוצמתית עבורנו, מהולה ברגשות מעורבים, שמחה ועצב, חוויה מלמדת ומספקת. ללא ספק יהיה זה מסע שלא ישכח."

שבוע שני

"בשבוע הנוכחי המשכנו את הכשרתנו בשדה במקלטי OPRIFS וב-MCDP הנמצאים בשכונות שונות ברחבי אדיס אבבה.

ב-MCDP הסטודנטיות פתחו כל בוקר ב"מעגל בוקר טוב", בו כל ילד עומד במרכז המעגל, אומר את שמו, וכולם רצים אליו ואומרים לו בוקר טוב. מלבד זאת, הבנות העבירו פעילויות ציור ויצירה, הכנת קישוטים למקום כולל שרשראות נייר, ופעלויות ODT שמטרתן לחזק את הדינמיקה הקבוצתית בין הילדים. משחקים קבוצתיים, כמו: כדורגל סיני, הקדרים באים, דג מלוח, תופסת, מלך התנועות. וכן הרפיות ודמיון מודרך. כמו כן הסטודנטיות והילדים שרו ורקדו יחדיו שירים וריקודים אמהריים.

ב-OPRIFS פתחנו כל בוקר בפעילות של קבוצות קטנות עם הבנות. פעילויות אלה עסקו בעיצוב חוויות שמטרתן ביטוי רגשות, ביטוי עצמי, שימוש בחומרי יצירה, דרמה ותנועה, לפי קבוצות הגילאים של הבנות. כגון: יצירה בפלסטלינה, המחזה של סיטואציות מהחיים וביטוי רגשות, כתיבת חלומותיהן ושיח על המשמעות שלהם וכדומה. בהפסקת הלימודים של הבנות, פתחנו כל הפסקה במעגל שירה, של שיר שהמצאנו המשלב מילים באנגלית ואמהרית. לאחר מכן שרנו שירים באמהרית ושיחקנו משחקים קבוצתיים: כגון משחקי שמות במעגל, משחקי תנועה, תופסת צבעים, דג מלוח,ODT - משחקי דינאמיקה קבוצתית, הליכה על חבל, 3 מקלות, לימבו. היו גם כמה משחקים שבנות המקלט לימדו אותנו כמו משחק בשם אינג'רה, ראן דה ראן, אמבות ועוד.

בערבים המשכנו לקיים סמינרים במטרה לעבד את התחושות סביב העשייה בהכשרה והחיים באדיס.
ביום חמישי יצאנו למסעדה באדיס לאכול ולרקוד וקצת לשנות אווירה ולהרגיש את חיי הלילה בעיר, והיה ממש כיף.

ביום שישי בבוקר, נסענו לאוניברסיטת אדיס אבבה למפגש עם סטודנטים מקומיים לעבודה סוציאלית, ועם סגל המרצים, במפגש חלקנו חוויות מתוך הלמידה וההכשרה הן מאתיופיה והן מישראל, כל קבוצה שיתפה איך היא תופסת את מקצוע העבודה הסוציאלית מתוך התרבות ממנה היא מגיעה, מה שהפך את המפגש לפורה ומעניין.
לאחר מכן, חזרנו למלון, והתחלנו את הבישולים לשבת. בערב שישי עשינו קבלת שבת יחדיו, שרנו שירי שבת, נהנו מזמן משותף של בנות המשלחת ולסיום הערב פרקנו קצת מתחים במשחק ג'אנגל ספיד מהנה.

ביום ראשון, יצאנו לטיול מחוץ לאדיס ביערות מנגשה. נסענו כשעה וחצי בכדי להגיע ליעד. בדרך עברנו דרך כפרים ויצא לנו לטעום נופים שונים מהנופים שהכרנו עד כה. היער היה ירוק, גדול ומלא עצים, ראינו קופים, פרות, חמורים , סוסים, חזירי בר ומגוון של בעלי חיים משוחררים בטבע. כמו כן עשינו מסלול הליכה קצר של 2 קילומטר וחזרנו. משם לקראת הערב המשכנו לתצפית שנקראת 'אין טוטו', זהו כפר הנמצא בגובה של כ3000 מטר ומשקיף על כל אדיס אבבה, לשם הגענו יחד עם השקיעה וזכינו לראות את הנופים המופלאים של ההרים, הטבע והעיר יחדיו.

תודה לכל מי שפינה מזמנו לקרוא את חוויותנו,
נמשיך לעדכן בשבוע הבא!"

שבוע ראשון

"לפני כשבוע, נפגשנו בשדה התעופה 6 סטודנטיות מלאות התרגשות לקראת חוויה רבת הפנים העומדת בפנינו באתיופיה.

לאחר כמה שעות, נחתנו באדיס אבבה. כבר אז הבחנו כי מדובר באווירה מיוחדת, שונה ממה שאנו רגילות אליו עד כה, החל מהריחות ומיצגי התרבות הנראים בכל פינה ועד לקבלת הפנים החמה שקיבלנו בבית המלון (The Lion's Den).

בבוקר יום שלישי נסענו לבקר בבית משפט לענייני משפחה וילדים. שם נפגשנו עם ד"ר סרקאלם וגנט, שהכירו לנו את מערכת המשפט המקומית והקשרה המקצועי לתחום העבודה הסוציאלית. היה מפגש מרתק מאוד! את היום קינחנו בסמינר הכשרה המלווה ע"י ד"ר נורה קורין לנגר, במתכונת ה-Photovoice, שם אנו מעלות תמונות המדברות על היבטים שונים של למידה היומית.

יום לאחר מכן, נסענו לבקר במקומות ההכשרה בהם נפעל, הראשון MCDP (מקלט חירום לילדים שבעברם נסחרו לטובת עבודה) והשני OPRIFS (מקלט חירום לבנות ונערות בלבד, לבנות שעברו תקיפה מינית \ פיזית \ נסחרו בעבר לטובת עבודה \ נמצאות בהליך משפטי). המפגש עם מקומות ההכשרה אפשר לנו להבין את המציאות החברתית השוררת ברחובות אדיס אבבה. כמו כן, פתח לנו עיניים והעלה שאלות רבות לגבי אופי ההכשרה שלנו בתקופה הקרובה.

סוף השבוע קרב ואווירת השבת נכנסה. בישלנו יחד ארוחת שישי, שרנו מעט שירי שבת (אפילו תרגמנו אחד לאמהרית!).

ביום ראשון היה לנו חופש ממקומות ההכשרה ובחרנו לצאת לטייל מחוץ לאדיס. נסענו למקום שנקרא דברהזט, מקום המלא בנופים מרהיבים, אגמים, אוויר צח ועוד. חווית הטיול הייתה מאוד מהנה עבורנו ואפשרה לנו לקחת פסק זמן מהשגרה האינטנסיבית.

נמשיך לעדכן בשבוע הבא!
אוהבות ומתגעגעות,
ליאת קסלר, שחר מוסקוביץ, יעל גינת, ירדן אליאסי, עדינה שטרן, ורוניקה בוכבוט וד"ר נורה קורין לנגר."

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשותה של ד"ר מירב משה גרודופסקי, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
11 + 3 =