בית הספר לעבודה סוציאלית

יומן מסע - משלחת עבודה סוציאלית להודו

חמישה סטודנטים באשכול עבודה בשדה לעבודה סוציאלית בינלאומית, בליווי המנחה ד"ר מני מלכה, יצאו לשלושה שבועות הכשרה בשדה בנגאפור, הודו. מוזמנים לעקוב אחר יומן המסע שכתבו.

סיכום שבוע שלישי ואחרון

"בכל תקופת שהותנו כאן, הרגע הזה היה נראה כל כך רחוק אבל למרות שקשה להאמין הנה חלף לו השבוע האחרון כאן בהודו המרתקת והמיוחדת. השבוע היה מלווה בהמון פרידות וסגירת קצוות במקומות בהם ביקרנו כאן ובנוסף בהידוק קשרים הן מקצועיים והן אישיים עם גורמים שונים בנגפור.
אז מה בעצם היה לנו השבוע?
ביום ראשון, פתחנו את השבוע בערב ישראלי אותו אנחנו אירגנו לסטודנטים ולחברי הצוות ההודים. הערב כלל מנות ישראליות מסורתיות (רק בלי שניצל תירס) אותם בישלנו במשך יום שלם(!), פעילויות גיבוש וחלוקה טקסית של מתנות מאיתנו לסטודנטים.

את הימים הבאים, שני ושלישי, העברנו במרכז ה- ICID, צילמנו תמונות למטרת ה-PHOTOVOICE עם הילדים שעדיין לא הספיקו וערכנו איתם פעילויות סיכום ופרידה. בפעילויות ציירנו יחד ציורים והדבקנו על בקבוקים וכך יצרנו ביחד באולינג שישמש את הילדים מתי שירצו, ובנוסף הכנו מחברות אישיות לכל ילד ובהם כולנו כתבנו אחד לשני איחולים ציורים ומילות פרידה.


בהמשך השבוע, ביום חמישי,  ערכנו פרידה רשמית מהילדים ב-ICID, הם ריגשו אותנו נורא כאשר התברר שהכינו לנו טקס ובו שיתפו אותנו בתחושות שלהם מהתקופה איתנו ונתנו לנו ברכות אישיות. אנחנו מצידנו הכנו להם סרטון תמונות מהחוויות שלנו ביחד וכמובן ערכנו את התצוגה של ה-POHTOVOICE שהם הכינו וניתן להגדיר אותה כהצלחה אדירה! הילדים שמחו להציג בפני כולם את סיפוריהם ואת התמונות אותם צילמו ולבסוף שנאלצנו להפרד ולחזור למלון. הורגש כי השהות שלנו במקום הייתה מוצלחת ושהצלחנו לספק להם חוויה חיובית ופרידה מכובדת.

לאחר שסיימנו את תפקידנו ב-ICID, הגיע הזמן להתמקד בסטודנטים ההודים איתם אנו עובדים. ביום רביעי, נפגשנו עימם ליום שלם, שבו התבצעה החלפה של ידע וערכנו להם שיעור בנושא CBT - Cognitive Behavioral Therapy. השיטה מבוססת על מודל אמ"ת שמשמעותה אירוע, מחשבות, תוצאות. מטרת השיטה היא להראות כיצד אפשר לזהות ולנתח מחשבות או אמונות שגויות שיש לנו כבני אדם, הנוצרות מאירועים שונים בחיינו, ולגלות כיצד הן משפיעות על התוצאות בשטח. חשוב לציין שלרוב נחפש לחקור אירועים שלהם היו תוצאות שליליות שאנו מעוניינים לשנות.

לאחר מכן ערכנו את פגישת ה-PHOTOVOICE האחרונה שלנו איתם, כשהנושא שליווה אותה היה "מה היא עבודה סוציאלית בינלאומית עבורי". בסיום הצגת התמונות וההסברים ניהלנו שיח פורה מאוד עם הסטודנטים ההודים, והורגש כי שני הצדדים הצליחו להיפתח ולהביא את עצמם בצורה אותנטית למפגש.

באותו היום הספקנו לעשות גיחה קצרה למכללה נוספת ללימודי עבודה סוציאלית בנגפור. המנהל קיבל אותנו בצורה מאוד יפה, הסביר על המקום ונתן לנו תשובות לכל שאלותינו. בסוף הגיחה קיימנו מפגש מפתיע עם הסטודנטים במקום, כאשר העלו אותנו על במה חילקו לנו פרחים ושאלו אותנו שאלות רבות על ישראל ועל עבודה סוציאלית. בסופו של דבר היה מפגש פורה ביותר ואולי אף יזמן פתח לשיתוף פעולה עם המקום בעתיד במסגרת התוכנית.

ביום שישי קיימנו טקס פרידה חגיגי עם הסטודנטים וחברי הצוות בתוך מכללת MATRU SEWA SANGH, החלפנו ברכות ואיחולים חמים והדדיים בינינו וכמובן מתנות ותודות.

ביום ראשון, ערכנו כמיטב המסורת שהתפתחה בקשרי העבודה שבין בית הספר לעבודה סוציאלית בספיר ובין המכללה המארחת, כנס בין לאומי. נושא הכנס היה "בני נוער וצעירים בהודו ובישראל, חידושים ואתגרים". במהלך הכנס נחשפנו להרצאות של אנשי מקצוע וחוקרים באקדמיה על הנושא מנקודות מבט שונות (עבודה סוציאלית, חינוך, ממשל ופוליטיקה). כמו-כן בכנס הוצגו שתי הרצאות מתוך ההקשר הישראלי, הרצאה ראשונה שהועברה על ידינו, הסטודנטים, בה הצגנו את מרכז רותם כדוגמא של פיתוח ידע ומענים וההרצאה השנייה שהועברה על ידי ד"ר מני מלכה, המרצה המלווה, עסקה בפרוייקט מחקרי שבחן את יישום שיטת פוטווייס בטיפול קבוצתי בקרב מתבגרים, ילדי מכורים לאלכוהול.

היום, לאחר שסיימנו את שלושת השבועות (וקצת יותר) של שהות בארץ זרה, אנחנו יכולים להגיד שהחוויה כאן הייתה מדהימה, מלמדת ובעיקר נותנת השראה. ההשראה מתבטאת בכך שבין כל השוני בין שני התרבויות השפה, המנהגים, האוכל החריף, האמונות ועוד הרבה נוספים, הצלחנו להתחבר למקצוע המשותף שלנו ליצור שפה משותפת וללמוד הרבה אחד על השני. כל העבודה וההישגים שלנו יחד הם רק חלק מהמכלול העצום הזה שנקרא עבודה סוציאלית בינלאומית."

סיכום שבוע שני

"שבוע עבר... לא ייאמן אבל השבוע הראשון בהודו עבר כל כך מהר! אנחנו מרגישים כאילו אנחנו על רכבת שנוסעת במהירות מסחררת (אהמ.. לא רכבת ישראל כמובן), ובין כל המראות החדשים והתחושות השונות והמגוונות אנו משתדלים (ומצליחים) בעיקר להישאר על הפסים.

את השבוע החדש פתחנו בסיור לימודי ל-Sevagram Ashram, או בשמו הידידותי יותר: הכפר של גנדי.


כאן למדנו כי מהטמה גנדי, שהיה אחד מהמנהיגים בהיסטוריה של הודו, תמך בתקופת הקולוניאליזם בשיטת הסטריגאה שמשמעותה התנגדות לא אלימה. היה מעניין לראות את הכפר שממנו הוא הנהיג את העם, והייחודיות של הכפר הייתה שהוא בנוי על אידיאולוגיה של חיים צנועים כגון נולי אריגה, בקתות עץ פשוטות ואנשים שגרים במקום ומטפלים בו בעצמם.
בתמונה: עקרונות מרכזיים של צורת החיים על פי מורשתו של גנדי

לאחר מכן המשכנו לאיזור כפרי בו ממוקם האשראם של וינובה בהבא, תלמידו וממשיך דרכו של גנדי, שהוביל בשנות ה-50 את תנועת ה-Sarvodaya, תנועה חברתית שחתרה להחזיר את הקרקע החקלאית לפשוטי העם. בהמשך, למרגלות האשראם זכינו לצפות בנהר הפנאור במסורת עתיקת היומין של התושבים שערכו טקס פטירה וזריקת אפר של יקירהם למי הנהר שלידו הם שכנו.

בשלושת הימים הבאים ערכנו סיורים בבקרים בסלאמס ובשכונות השונות ברחבי נגפור והכרנו "דרך הרגליים" (החום, הריח והמראות שהעין לעיתים מתקשה לראות) מקרוב את הקהילות באמצעות פעילויות מותאמות שאותם ערכנו, למדנו פרקטיקות של טיפול ושל עבודה קהילתית, שוחחנו עם התושבים ובעיקר ירינו שאלות לכל עבר כדי להשיג כמה שיותר מידע על המקום המיוחד הזה. כך למשל למדנו שבקהילת צ'יקלי, התושבים מתפרנסים מאיסוף של פסולת תעשייתית מבוססת פלסטיק. התושבים בשכונה קיבלו אותנו בחום רב והדגימו בפנינו צורת משחק מקובלת בקהילתם, הממחישה את חשיבות שיתוף פעולה בין חברי קבוצה \ שכונה \ קהילה.

בתמונה: משחק לדוגמא בקהילת צ'יקלי

בשעות הצהריים  של ימים אלו הצטרפנו לילדים במרכז ה-ICID. העמקנו את הקשר איתם באמצעות מיומנויות של משחקים המותאמים לגיל שלהם, הן ברמה הקבוצתית והן ברמה אישית. התחלנו בתהליך משותף עימם של פרויקט ה-PHOTO VOICE , תחילה הסברנו להם על הפרויקט ולאחר מכן כל סטודנט ליווה מספר ילדים בתהליך של צילום תמונה מהמקום והסבר עליה כאשר השאלה הכללית שהנחתה אותם הייתה "מה אתם רוצים שהעולם יידע עליכם".

בערב יום רביעי הוזמנו לערב הודי בו הסטודנטים הכינו לנו קבלת פנים מרשימה שכללה מתנות, משחקים, ומאכלים מסורתיים שונים וטעימים אותם הם הכינו בעצמם. היה ערב מהנה ביותר.

ביום חמישי ערכנו יחד עם הסטודנטים המקומיים סדנת PHOTO VOICE משותפת שעסקה בנושא "מה אפשר ללמוד מן המפגש (הבין-תרבותי, החברתי הבין-אישי) בין סטודנטים לעבודה סוציאלית מהודו ומישראל. ועיבדנו מעט על החוויה שנוצרת כתוצאה ממפגש של סטודנטים מארצות שונות.

מכאן המשכנו להרצאות על ארגונים שונים הפועלים בעיר למען ילדים בסיכון ולמען נשים נפגעות אלימות במשפחה, ולבסוף אף ביקרנו באחד מהם. שם הארגון אותו ביקרנו היה FCC, שמשמעות הקיצור היא מרכז ייעוץ למשפחה שממוקם בתוך תחנת משטרה בעיר!
אקורד הסיום של השבוע הייתה הרצאה אותה העברנו ביום שישי לסטודנטים במכללה על עבודה סוציאלית בישראל. לאחר מכן הסבר והדגמנו פעילות על שיטת התערבות במקצוע, הממוקדת ברגשות. לשיטה קוראים "מפת רגשות" ובאמצעותה העמקנו את התהליך של "החלפת ידע מקצועי" כפי שמקובל בעבודה סוציאלית בין לאומית. כך התאפשר לנו להמחיש פן מסוים של העבודה הסוציאלית בישראל המתמקד בעולנו הפנימי-רגשי של האדם ולעמוד על ההבדלים בין הודו וישראל בכל הקשור לביטוי רגשות.

נשאר עוד שבוע לסגור קצוות אחרונים במסע המטורף הזה ואנחנו מתרגשים ומצפים לראות מה יביא יום ומה תהיה התוצאה של התהליך המדהים אותו אנו עוברים."

סיכום שבוע ראשון

"ביום הטיסה, התייצבנו נרגשים ומלאי ציפייה, חמישה סטודנטים (שלי אוסדון, זוהר בנרויו, איילת בן-ישי, זיו כהן וטל פיינגרלנט)  ומרצה אחד (ד"ר מני מלכה) בנמל התעופה בן גוריון לקראת המשלחת להודו במסגרת לימודי עבודה סוציאלית בינלאומית.

אחרי טיסה לא קצרה נחתנו במומביי וכבר מהרגע הראשון הנוכחות של הודו הקיפה אותנו מכל עבר. שדה התעופה במומביי מפואר, מלא בקישוטים אופייניים לתרבות ההודית. כמובן שבטיסה מישראל להודו היינו מוקפים בישראלים שנסעו לטייל, אך כאשר עלינו לטיסת המשך לנאגפור כל האנשים מסביבנו היו הודים לחלוטין והתחלנו להרגיש את היעד מתקרב ואת ההתרגשות גואה (הבנתם? ישראלים – גואה, משחק מילים, לא מצחיק? טוב אז לא משנה).

אל מלון Heritage הגענו ביום שני בערב, התכבדנו בארוחה הודית מסורתית וערכנו סמינר מקצועי שילווה אותנו בסוף כל יום במהלך המשלחת. הסמינר נערך בשיטת ה-Photovoice ומטרתו לעבד ולהמשיג את חוויות הלמידה היומית.

למחרת, ביקרנו לראשונה במכללה המארחת MSSISW, סקרנים לפגוש את הסטודנטים והמרצים ההודים, אשר קיבלו את פנינו בצורה חמה ומרגשת באמצעות שרשראות פרחים לכל אחד וחיוכים מכל עבר.

במהלך האוריינטציה במכללה, נפגשנו עם ד"ר ג'ון מנצ'ארי, מנהל המכללה אשר הרצה בפנינו על ההיסטוריה של המכללה ועל מסלולי הלימוד השונים בעבודה סוציאלית. לאחר מכן וערכנו סמינר משותף עם הסטודנטים העמיתים עימם נעבוד במהלך שלושת השבועות הקרובים שהוקדש להכרות ראשונית.

בהמשך, ערכנו אוריינטציה ב-ICID - ארגון שעוסק בקידום ילדים ובני נוער בסיכון, נשים ובפיתוח קהילתי ובמגוון פרויקטים. סיירנו במרכז הקהילתי של הארגון בשכונה קרובה ואחר כך הכרנו את הילדים איתם נעבוד במסגרת ההתנסות המעשית הכרות ראשונית.

למחרת, בין כל הצבעים והססגוניות של העיר הספקנו לסייר בבוקר במוזאון של העיר נאגפור ובמקדש של אישיות חשובה בהודו - ד"ר אמבדקר, מכונן החוקה ההודית.

בהמשך היום חזרנו ל-ICID והתחלנו באיסוף ראשוני של מידע, ובהמשך יצירת קשר עם הילדים כבסיס לפעילות בהמשך.

את יומו האחרון של השבוע, חתמנו בביקור באירוע חגיגי במכללה המארחת ובמהלכו נחשפנו לתחרות הרצאות, ריקודים והופעות כמיטב המסורת ההודית של המכללה, בין היתר הוזמנו להשתתף בחגיגות ואף לימדנו את הסטודנטים במכללה שיר בעברית.

נתראה בשבוע הבא ועד אז- נמסטה."

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשותה של ד"ר מירב משה גרודופסקי, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
1 + 3 =