בית הספר לעבודה סוציאלית

"אני אלמנת צה״ל, זה לא משהו שאפשר לקחת"

מחקר חדש בנושא אלמנות צה"ל, שנישאו מחדש

לאחרונה הסתיים המחקר, שבוצע ע"י פרופ' אורית נוטמן-שורץ, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית בספיר יחד עם פרופ' רחל דקל, ביה"ס לעו"ס, אוניברסיטת בר אילן וצוות השרות הסוציאלי של אגף משפחות במחוז המרכז של אגף משפחות הנצחה ומורשת.

לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל הוכרו במדינת ישראל כ-23,645 חללים, אשר הותירו כ-5,000 אלמנות, המקבלות סיוע כלכלי, חומרי ופסיכו-סוציאלי ממושך מאת אגף משפחות הנצחה ומורשת של משרד הביטחון.

לאורך שנים רבות אלמנות אשר נישאו בשנית איבדו את ההכרה הרשמית במעמדן כאלמנות צה"ל והן איבדו את זכאותן לקבלת סיוע ממשרד הביטחון. בשנת 2010, החליטה הכנסת בחקיקה לשנות מדיניות זו, ומאז חזרו מאות אלמנות מלחמה אשר נישאו בשנית לקבל תמיכה ממסדית זו.

מטרת המחקר הייתה ללמוד את מצבן של הנשים השכולות, אשר נישאו בשנית ואת השפעת החזרה לקשר עם אגף משפחות הנצחה ומורשת על חייהן.

שיטת המחקר
המחקר נערך בשיטה איכותנית-פנומנולוגית, המכוונת להציג את משמעות התופעה הנלמדת, כפי שהיא נתפסת מנקודת מבטם של מי שחיים אותה (חווית המשתתף).

המשתתפות במחקר
במחקר השתתפו 29 אלמנות צה"ל, אשר נישאו בשנית וחזרו להיות מוכרות על ידי אגף משפחות הנצחה ומורשת. גילן הממוצע של המשתתפות היה 69, וגילן הממוצע בעת נפילת בעליהן היה 23. בהתאם למספרן בקרב אלמנות צה"ל, רוב המשתתפות היו אלמנות ממלחמת יום הכיפורים, כמחציתן היו אימהות לילדים בעת שהתאלמנו (מן הבעל שנהרג). כולן גידלו ילדים עם הבעל השני.

הממצאים הראו כי מתקיימים ארבעה דפוסי אבל

  1. אבל ממושך ומשותף
  2. אבל ממושך אישי ופרטי (מבודד)
  3. אבל תחום בזמן ומשותף
  4. אבל תחום בזמן ובמידת השיתוף (מבודד)

מרבית משתתפות המחקר נמצאו כמתאימות לדפוס ההתמודדות הממושך והמשותף. יחד עם זאת, מיעוט משמעותי של משתתפות תיארו דפוסי אבל ממושכים אַבַל מבודדים. בנוסף, נמצא כי רוב המשתתפות מקיימות קשרים מתמשכים עם דמותו של הבעל הראשון (continuing bonds) גם במסגרת הנישואין השניים. קשרים אלה מתקיימים במגוון אופנים הכוללים גם קשר עם בני משפחתו של בעליהן הראשונים. כן עולה מן הממצאים כי בתהליכי האבל האישיים שעוברת האלמנה, מעורבת גם משפחתה הרחבה והמורכבת של האלמנה שנשאה מחדש. אלו מתנהלים במספר מישורים בו זמנית: ברמה הזוגית מתקיים מרחב טריאדי בו שותפים האלמנה, בעלה החלל ובעלה השני; ברמת המשפחה הגרעינית (המשפחה הפסיכולוגית) שותפים האלמנה, בעלה הנוכחי – ולפעמים גם דמות הבעל החלל, וילדיהם מכלל מערכות הנישואין; וברמת המשפחה המורחבת – מתקיימים קשרים עם משפחות המוצא של האלמנה ושל בעלה, ועל פי רוב גם קשרים עם משפחתו של הבעל החלל.

לסיכום
חשיבות המחקר הינה בכך שהוא מרחיב את הידע הקיים אודות תהליכי אבל מתמשכים המתקיימים בקרב אלמנות. בשונה מן ההנחה אשר היתה מקובלת בספרות המקצועית בעבר - כי אבל הינו תהליך אישי בעיקרו, תחום בזמן, אשר אמור להגיע לסיום בשלב כלשהו בחיים - משתתפות מחקר זה מציגות מצב לפיו האבל על בן הזוג הוא תהליך מתמשך, המתקיים לאורך החיים. כמו כן, האופן שבו מתייחסים בני המשפחה השונים אל קיומו של הקשר עם דמות הבעל החלל בחיי המשפחה החדשה מאפיין את מידת ההמשכיות או הניתוק בין הנראטיב המשפחתי של משפחתה הראשונה של האלמנה, לבין הנראטיב של משפחתה הנוכחית. כך שיש לראות באבל, גם במצבים של אלמנות שנישאו מחדש, תופעת אבל משפחתית מתמשכת.

המחקר נערך במסגרת  פרויקט "קשר עם חוקרים מן האקדמיה" במימון אגף משפחות.

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשותה של ד"ר מירב משה גרודופסקי, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
2 + 14 =
JobSapir - אתר התעסוקה לבוגרים וסטודנטים