הינך נמצא כאן

תכונות אישיות והשפעתן על נכונות לשלום

פרופ' אבי בסר, המשנה לנשיא במכללת ספיר

הקשר שבין תכונות אישיות ותחושת איום נתפסת של יהודים ישראלים לבין עמדותיהם לגבי הנכונות לפשרה ושלום עם הפלסטינאים

מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי היוקרתי Personality and Individual Differences מציג את ממצאי המחקר, שנתוניו נאספו על ידי סטודנטים בשנה ג' מהמחלקה לניהול המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר, במסגרת סמינריון מחקר מודרך בהנחייתו של פרופ' אבי בסר, חוקר בעל שם בינלאומי בתחום חקר האישיות והמשנה לנשיא במכללת ספיר.

המחקר שבוצע עם עמיתים חוקרי אישיות מובילים ממחלקות לפסיכולוגיה מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב (Oakland University ו-Washington State University) על מדגם של 2,631 ישראלים יהודים, החיים כיום בתנאים של איום בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הציב מטרה לבחון את הקשר שבין תכונות אישיות (יושרה-ענווה, נוירוטיות, מוחצנות, נוחות, מצפוניות, פתיחות לחוויה, נרקיסיזם, פסיכופתיה, מקיאווליזם [תחבולנות], וקנטרנות-נקמנות) לבין עמדות אזרחים יהודים ישראלים כלפי נכונות לפשרה ושלום עם הפלסטינים.

נמצא במחקר כי ישראלים בעלי רמות גבוהות של נוירוטיות, מוחצנות, מצפוניות ומקיאווליזם (תחבולנות), כמו גם רמות נמוכות של פתיחות לחוויה ופסיכופתיה דיווחו על תפיסת הפלסטינים כאיום גדול יותר. תוצאות אלה תואמות את הידוע בספרות, שתכונות אישיות תורמות לאימוץ השקפות עולם המציעות שהעולם הוא מקום מסוכן.

נמצא במחקר כי למידה שבה הפלסטינאים נתפסים כאיום על הביטחון הפיזי והפסיכולוגי של יהודים ישראלים, יש קשר שלילי חזק עם עמדות היהודים הישראלים כלפי הנכונות לפשרה ושלום עם הפלסטינאים. ממצא שעולה בקנה אחד עם הרעיון כי זהירות וספקנות (סקפטיות) עשויות להיות חלק מהתהליכים הקוגניטיביים המשפיעים על האופן שבו בני האדם חושבים על אינטראקציות עם קבוצות "חוץ" בעלות מוניטין של מסוכנות.

לבסוף נבדקה גם האפשרות כי הקשר בין תכונות אישיות לבין עמדות כלפי השלום עם הפלסטינאים, ימותן על ידי מידת ההתייחסות של הישראלים לפלסטינאים כאיום פוטנציאלי לביטחונם הפיזי והפסיכולוגי. תוצאות המחקר הראו כי המידה שבה הפלסטינאים נתפסים על ידי אזרחי ישראל היהודיים כאיום ממתנת את המידה שבה תכונות אישיות מסוימות (פתיחות לחוויה, פסיכופתיה ומקיאווליזם [תחבולנות]) היו בקשר עם עמדות שליליות של ישראלים לגבי שלום עם הפלסטינאים. לדוגמה, רמות נמוכות של פתיחות לחוויה ורמות גבוהות של פסיכופתיה נמצאו קשורות לעמדות שליליות יחסית כלפי השלום עם הפלסטינאים גם כאשר האיום הנתפס על ידי הפלסטינאים היה נמוך יחסית. תוצאות אלו מתיישבות עם נקודת המבט הרחבה יותר, שתכונות אישיות נוטות להיות להימצא בקשרים חזקים יותר עם תוצאות (במחקר הנוכחי נכונות לפשרה ושלום) כאשר הכוחות המצביים חלשים יחסית (במחקר הנוכחי מידת באיום הנתפס).

ממצאי המחקר, נראה כי לא תוכל להתקיים התקדמות משמעותית בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינאים, כל עוד הישראלים ימשיכו לראות בפלסטינאים איום וזאת משום שהאיום הנתפס הסביר במחקר שונות רבה יותר מהעמדות שהיהודים הישראלים החזיקו כלפי הנכונות לפשרה ושלום עם הפלסטינאים בהשוואה לשונות שהוסברה על ידי תכונות האישיות. על כן, אם ניתן יהיה לפעול להקטין את רמת האיום הנתפס של הפלסטינאים על ידי הישראלים, ייתכן כי משא ומתן על ידי אנשים בעלי, למשל, אישיות עם רמות גבוהות של תכונת של פתיחות לחוויה, עשוי לספק את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח בתיווך לקראת השגת נכונות לפשרה ושלום עם הפלסטינאים.

למאמר המלא באנגלית

Zeigler-Hill, V., Besser, A., & Marcus, D. K. (2017). The roles of personality traits and perceived threat in the attitudes of Israelis toward peace with the Palestinians. Personality and Individual Differences, 116, 296-300.

פרופ' אבי בסר, משנה לנשיא המכללה האקדמית ספיר

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
4 + 6 =
הרשמה לפרויקטים של היחידה למעורבות חברתית
JobSapir - אתר התעסוקה לבוגרים וסטודנטים