רציונל התכנית, מטרות ויעדים

ייחודיותה של התכנית המוצעת בזאת, היא בכך שהיא ממוקדת כולה בטיפול בילד ונוער. התכנית כוללת מגוון קורסים בתחום הטיפול בילד ונוער הכוללים מעבר לקורסים תיאורטיים כגון פסיכופתולוגיה של הילד והמתבגר ועקרונות התפתחות הילד והמתבגר, קורסים וסמינרים המתמקדים הן בהיבט האבחוני והטיפולי בילדים ונוער במצבי סיכון והן בהיבט האקולוגי-קהילתי. רוב הילדים בסיכון הם ילדים שחוו אירועים טראומטיים בין אם ישירות ובין כעדים לאלימות במשפחה ובקהילה. בנוסף, ילדים באזור הדרום ובאזור הצפון נחשפו לתקופות ארוכות של מצבי סיכון חיים ומצבי קושי כלכלי וחברתי כתוצאה מאי הוודאות הפוליטית ומצבי מלחמה. הידע המצטבר של סגל המכללה ושירותי הרווחה ובריאות הנפש באזור, להתמודדות ילדים ונוער עם טראומה ומצבי חרדה כתוצאה מחוסר הוודאות הפוליטית והחיים המתמשכים בצל מלחמה, הינו ייחודי ויש בו כדי לתרום לאוכלוסיית העובדים הסוציאליים מכל הארץ. נושא זה בא לידי ביטוי גם בתכנית באמצעות קורס בנושא אובדן טראומה ואבל בקרב ילדים ונוער. התכנית שמה לה לדגש לפתח הבנה של עולמו של הילד, המתבגר והוריו ובבחירת התערבויות בהתאם לצרכיו ומצבו הרגשי של הילד והמתבגר ומקומם במשפחתו. כמו כן, חשוב לציין כי התכנית גם נותנת מקום להכרה ההולכת וגדלה בשדה העבודה הסוציאלית, כי ילדים ונוער הם בעלי כוחות וזכויות, וככאלה חשוב שיהיו מעורבים בתהליכי פיתוח העשויים להשפיע לטובה על   ה-well-being האישי והסביבתי שלהם (הדבר בא לידי ביטוי בשני קורסים האחד עוסק בפרקטיקה של זכויות והאחר עוסק בהקשר שבין ילדים ונוער והקהילה שלהם). התכנית עושה שילוב בין הבנה פסיכודינמית להתפתחותו של הילד ולמסריו הסמויים, ורבליים ולא וורבליים, בטיפול לבין שיטות התערבות מגוונות  כ-play therapy ושימוש בכלים אומנותיים. התכנית נותנת גם דגש לידע שימושי בכלים יצירתיים מתחום האמנויות (כגון: אבחון באמצעים יצירתיים, וטיפול בפגיעה מינית בילדות באמצעים אמנותיים).

פינוס ושותפיו (Pynoos, Steinberg, Schreiber, & Brymer, 2006)  טוענים כי מעצם היותם של עובדים סוציאליים בחזית הטיפול בילדים ונוער במצבי סיכון, עליהם להיות בעלי ידע נרחב בהסתגלות אוכלוסיות צעירות לאירועי חיים טראומתיים, וכן להשלכות של מצבי חיים קשים וקונפליקטים על בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער. אחרים טוענים כי ידע בנושא אקולוגיה חברתית-קהילתית- סביבתית, חיוני על מנת להביא להפחתה של גורמי סיכון והגברה של גורמי הגנה בהתמודדות ילדים ונוער עם קשיים ((Pecora. Jensen, Ro, Manelli, Jackson, & Ortiz, 2009 . על בסיס מחקרים קודמים בנושא אלימות בקרב ילדים (בנבנישתי ושותפיו. 2006)  וממצאי הסקר האפידמיולוגי 2013-2015 (Lev-Wiesel et al. under review)  בנושא אלימות כלפי ילדים ונוער בישראל, נמצא כי שכיחות  סוגי האלימות וההתעללות גבוהה פי שלוש ממספר הילדים ובני הנוער המוכרים לשירותי רווחה (כפי שדווח על ידי המועצה לשלום הילד 2014). עוד נמצא כי הסתגלותם ההתנהגותית והרגשית של הילדים, קורבנות לאלימות, גם אם התבצעה בתוך המשפחה, קשורה בתמיכה ובתגובות שקיבלו מדמויות הוריות (Elliott & Carnes, 2011) . לתמיכה זו אפקט חיובי הניתן למדידה. ידע בתחום משפחה והדרכת הורים נמצא אף הוא כחיוני  למאגר הידע הנדרש לעובדים סוציאליים המטפלים בילדים ונוער בשירותים שונים (Pynoos et al., 2006)  תחום ידע נוסף שנמצא יעיל ביותר בעבודה טיפולית עם אוכלוסיות המתקשות ביצירת תקשורת ורבלית בין אם הדבר נובע מבעיות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, או התפתחותיות, הוא שימוש באמצעים יצירתיים מתחום האמנויות. במחקר בקרב ילדים ומתבגרים החיים בצל הורה מכור לסמים, מצאו לב-ויזל ולירז (2007) כי ציור החיים בצל התמכרות ההורה סייעה לילדים ובני נוער לספר על חוויותיהם, לחלוק את רגשות האימה הפחד והחרדה עם המטפלים (Lev-Wiesel & Liraz, 2007) . קיימת עדות נרחבת כי שימוש באמצעים אמנותיים מסייע לילדים ובני נוער לא רק לחשוף את חוויותיהם (Malchiodi, 2005)   ובכך להקל על מצוקות בהווה,  אלא גם מאפשרת לבחון דרכי התמודדות מועילות ויעילות במצבי חיים קשים כגון מלחמה לדוגמא  (Orstein, 2006) .  האס ושותפיה (Huss et al., 2012)  בחנו את מועילות השימוש באמנות בקבוצות טיפוליות המונחות על ידי עובדים סוציאליים, וטענו כי האמנות משמשת כעוגן סביבו ניתן להעלות ולדון בקונפליקטים קשים בביטוי ורבלי.

עובדים סוציאליים רבים מחפשים ידע בתחום השימוש באמנויות הן במהלך הלמודים והן אחרי הלמודים הפורמליים.  ואכן כהן ועמיתיה (2007)  מצאו כי מטפלים רבים במסגרות ציבוריות ופרטיות שעברו הכשרות שונות בטיפול בטראומה עברו הכשרה בשימוש באמצעים אמנותיים ויצירתיים בטיפול. בסקר שנערך בקרב 70 מטפלים בילדים נפגעי מלחמת לבנון השנייה הצביעו החוקרים כי המודלים הטיפוליים בהם השתמשו רוב המטפלים בילדים הושפעו ממודלים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT המתמקד בטראומה), בשילוב עם מודלים אמנותיים-אקספרסיביים ונרטיביים  ומודלים סומטיים ( בעיקר EMDR ו-SE). מדיווחי המטפלים בסקר זה כמו גם מדיווחים מפרויקטים אחרים בלט כי מרבית העבודה הטיפולית מתמקדת בטיפול ישיר בילד, ובאופן יחסי מושקעת הרבה פחות עבודה עם משפחתו של הילד שבמצוקה פוסט-טראומטית ועם הקהילה.

על בסיס כל הנאמר לעיל, מטרת התכנית המוצעת בזאת  לאפשר לעובדים סוציאליים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בתחום הטיפול בילדים ובני נוער מכלול קורסים שילוו את התנסות בשדה שתסייע להם, להתמודד עם ילדים ונוער במצבי סיכון תוך שילוב בין טיפול פרטני והתערבות בסביבה על מנת לשנות את ההקשר הפסיכו-חברתי בו הילד חי. כך מציעה התכנית התייחסות פרטנית ואקולוגית כאחד התואמת למעשה את היעדים והמטרות של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון של משרד הרווחה . הפרספקטיבה של תכנית ייחודית זו בכך שהיא משלבת קונספטואליזציה ופתוח כלים להתמודדות, שיש בהם שילוב של הרמה הקלינית האינדיווידואלית של ילדים ורמה חברתית (כך למשל, השפעת העוני על ילדים תוכל להיבדק הן בתחום האישי התפתחותי והן בתחום החברתית של הזדמנויות וחסימה.

לתוכנית 3 יעדים ומטרות

א. פיתוח גישות התערבות וכלים ממוקדי פרקטיקה בטיפול בילדים ובני נוער.
ב. פתוח תכנית ייחודית ממוקדת בילדים ונוער וביסוסה האקדמי.
ג. קיום מאגר לומדים גדול בארץ בכלל ובנגב בפרט.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
19 + 1 =