בחודשים האחרונים העולם כולו מתמודד עם מציאות של אי-ודאות בעקבות מגפת הקורונה. תחומי חיים נרחבים, מבריאות, דרך תעסוקה ופרנסה, דפוסי שלטון, יחסים בין מדינות ומארג היחסים ה חברתיים, מצויים בתהליכי שינוי עמוקים. דפוסים שהתגבשו במשך עשרות שנים בתחומי העבודה, האמנה בין האזרח והמדינה, ה גבולות בין פרטי לציבורי ועוד - התערערו באחת. ואילו דפוסי התנהגות וסגנונות חיים ועבודה, שהיו בשוליים, כמו ריחוק חברתי, הוראה ולמידה מרחוק ועבודה מהבית, הפכו מקובלים.

מגפת הקורנה יצרה מצב קיצוני של חוסר ודאות בכל תחומי החיים. אך גם מציאות חיינו היומיומית טרום עידן הקורונה התאפיינה באי-ודאות. ברמת הפרט אי-ודאות מאפיינת תקופות מעבר במעגל החיים: סיום לימודים וכניסה לעולם העבודה, הורות ראשונה ועוד. מבחינה חברתית, הכלכלה הניאו-ליברלית והנסיגה ממדינת הרווחה, האיצו תהליכי הפרטה בכל תחומי החיים והשירותים הציבוריים, ויצרו מרחבים של אי-ודאות כלכלית, תעסוקתית, בריאותית, ביחסים בין א.נשים, ובמרחבים נוספים ההולכים ומתרבים. שאיפתנו וחתירתנו לביטחון ויציבות מעידים על נוכחותה הקבועה של אי- הו ודאות המובנית בחיינו ועל ניסיונותינו המגוונים להתמודד עמה.

אולם אי-הוודאות איננה שוויונית וכך גם אפשרויות ההתמודדות עמה. אחת הפריווילגיות של אלו המשתייכות ומשתייכים לקבוצות הגמוניות היא מידה מצומצמת יותר של חוסר ודאות. לעומת זאת, אי-ודאות היא מנת חלקם הקבועה של רבים בשוליים החברתיים כמו עניים, מהגרים, אלה החיים על קו הגבול או תחת מלחמה וכיבוש. המצב הנוכחי האיץ את הקיטוב החברתי והאיר את עומקו. כך למשל הנתון על עלייה בשכר הממוצע במשק בתקופת הקורונה מלמד כי נפגעי הפיטורים והחל"ת היו בעיקר בעלי השכר הנמוך במשק.

מצבי קיצון מאירים ומחדדים תופעות עומק. בסדנת מחקר זו אנו מבקשות להתבונן מחדש דרך פריזמת אי-הוודאות על החיים החברתיים בעבר ובהווה. אנו מבקשות לשאול אילו מבני עומק חברתיים ותרבותיים מעורבים במצבים של אי-ודאות? אילו תופעות/דפוסים מתחזקים ואילו אפשרויות חדשות נפתחות? מי נבנה מתנאי אי-ודאות? מי תורם להגברת אי-הוודאות והספק? כך למשל תחום הדעת החדש המתפתח - Agnotology - מכוון לבחינת האופנים בהם נזרעים ספקות בקרב הציבור ותפקידם של שחקנים שונים ביצירת אי -ודאות.

כיצד מתמודדים עם אי -ודאות ברמת המדינה, הקהילה והפרט? מה תרומתה של התקשורת ביצירה ו/או התמודדות עם אי-וודאות? אילו סוגי מנהיגים וצורות מנהיגות צצים בתקופות של אי-וודאות? מהן האפשרויות למבט מחודש על מציאות אי-הוודאות שאפיינה ומאפיינת מהגרים, עניים ועוד? מהן המגמות של התחזקות / היחלשות הקהילתיות והסולידריות, ומה מקומה של יזמות אישית וקהילתית בזמנים של אי-ודאות? סוגיות נוספות שעולות הן התחזקות ו/או התערערות של מבני שלטון ושיטות כלכליות בתקופות של אי-ודאות, חיים בצל אי-ודאות מתמשכת ברמת הפרט (למשל מחלה קשה) וברמת הקהילה (חיים על קו גבול ומלחמה), אי-ודאות כהזדמנות לדמיון חברה אחרת, ועוד.

כדי השיב לשאלות אלו ולשאלות אפשריות אחרות הקשורות בחיים באי-ודאות, אנו מזמינות חוקרות מתחומי דעת שונים - היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, גיאוגרפיה, כלכלה, ניהול, משפטים, תקשורת, מדע המדינה, קולנוע, אמנות, תרבות ועוד - להשתתף בסדנא.

הסדנא מתקיימת במסגרת זכיית הפורום הפמיניסטי במכללת ספיר במענק ות"ת לקידום נשים באקדמיה. הסדנא מיועדת לחוקרות בשלבים שונים בקריירה האקדמית שלהן. במסגרת הסדנא אנו חותרות ליצור שיח בין-תחומי, לעודד שיתופי פעולה מחקריים, ולקדם מחקרים אישיים. הסדנא תתקיים במשך שנתיים ובמפגשים תצגנה החוקרות את המחקר ים וסביבם יתקיימו דיונים ויינתן משוב הדדי. כמו כן מתוכנן כנס במכללת ספיר בתום פעילות הקבוצה וכן פרסום של פירות סדנת המחקר באסופה או בגיליון נושא בכתב עת.

השתתפות בסדנה מחייבת עבודה על מחקרים חדשים שטרם פורסמו והשתתפות פעילה ורציפה בכל המפגשים. המפגשים יתקיימו במכללת ספיר*. מועדי המפגשים נקבעו לפי לוח השנה האקדמי בזמנים של חופשה מהוראה. ראנה פירוט בהמשך.

הסדנה תונחה על ידי פרופ' חנה הרצוג, אוניברסיטת תל -אביב וד"ר סיגל נגר-רון, ה מכללה האקדמית ספיר.
חוקרות המעוניינות להצטרף מתבקשות לשלוח הצעה לכתובת המייל sigalro68@gmail.com עד לתאריך האחד בנובמבר 2020.

ההצעה, בקובץ אחד, תכלול:
קורות חיים מקוצרים
תיאור הפרויקט המוצע (בהיקף של עד 500 מילה) + התייחסות לצפיות מהסדנא (עד 200 מילה).

לוח זמנים:
הגשת הצעה: 1 נובמבר 2020
קבלת תשובה: 1 דצמבר 2020
מועדי המפגשים בשנה"ל תשפ"א: יום ב ', 25.1.21 ; יום ד' 24.3.2021 ; יום ב' 21.6.2021 ; יום ב', 4.10.2021
שעות המפגשים 10:00 - 17:30

*יתכן שהמפגשים הראשונים יהיו בזום