כנס סגל ספיר (ער)

08:30 - 09:00 - התכנסות - רחבת האקסלאב

09:00 - 09:45 - מושב פתיחה

• יו"ר: גב' אפרת ליברמן, ראשת המרכז לקידום ההוראה והלמידה 

ברכות:

• פרופ' ניר קידר, נשיא 
• פרופ' עמרי הרצוג, רקטור 
• גב' אורנה גיגי, מנכ"לית 

מיומנויות בספיר - ד"ר שני דליות וד"ר איתי חרל"פ  

09:45 - 10:00 - הפסקת קפה

10:00 - 11:30 - מושבים מקבילים סבב א'

מושב 1: תקשורת דיגיטלית, קהילות וזהות בעידן של משבר, יו"ר: ד"ר תמי רזי, לימודים רב תחומיים ותקשורת

חטיפה או הצלה של ילדים במלחמת רוסיה-אוקראינה: הטלגרם כשדה קרב על דעת הקהל - ד"ר אלה בן עטר, תקשורת  
הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, לוותה בדיווחים על העברה בכפייה של אלפי ילדים אוקראינים, לשטחי רוסיה. בעוד התקשורת הממלכתית ברוסיה הציגה את העברת הילדים האוקראינים לרוסיה כמעשה של נדיבות וסיוע לילדים במצוקה, האו"ם וארגוני זכויות אדם קבעו כי המעשה מהווה ביטוי לרצח עם ומעשה חטיפה. המחקר מתמקד בשיח הציבורי להחזרת הילדים החטופים האוקראינים, כפי שהשתקף בשני ערוצי טלגרם אירופאים של גופי שידור ממלכתיים BBC  ו-BILD בשפה הרוסית. המחקר מבקש לעקוב אחר הבניית המציאות של השיח התקשורתי להחזרת הילדים החטופים כפי שהוא משתקף בתקשורת האלטרנטיבית. הממצאים מראים כי טלגרם פעלה לא רק כערוץ דיווח, אלא גם כזירה ללוחמה קוגניטיבית, בה המסגור מבנה מציאות ומעצב את דעת הקהל.
* המחקר נעשה בשיתוף פרופ' סמדר בן אשר ודר' אירנה ולדימירסקי מהמכללה האקדמית אחוה

פאנל: קהילות דיגיטליות: הזדמנויות ואתגרים

המושב יכלול ארבע הרצאות של מרצות ומרצים, המלמדות.ים כולןם בתוכנית התואר השני בתקשורת, עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות. ארבע ההרצאות ידונו בהיבטים מגוונים של קהילות דיגיטליות בישראל בת הזמן, בצל המלחמה הנמשכת כמעט שנתיים ובאופנים המגוונים שבהם המציאות העכשווית משפיעה, בין היתר, על האפשרות ליצור קהילות חדשות, לחבר בין קהילות דיגיטליות לקהילות פיזיות, לחדד ולהפרות את המתח בין הקהילה לפרט, אך גם להשתיק ולשתק שיח במרחב הדיגיטלי של קהילות ויחידים. 

• דממה בצל המלחמה: שתיקה או השתקה? השימוש ברשתות החברתיות בחברה הערבית בזמן מלחמת השבעה באוקטובר - ד"ר האמה אבו קשק, תקשורת 
  בהרצאה יוצגו ממצאי המחקר על דפוסי השימוש ברשתות החברתיות בחברה הערבית בישראל במהלך מלחמת השבעה באוקטובר. כ־70% מהמשיבים דיווחו כי שינו את התנהלותם המקוונת מאז פרוץ המלחמה, בעיקר באמצעות הימנעות מהבעת דעה או משיתוף תוכן מחשש לסנקציות, כגון מעצרים או הליכים משפטיים. הימנעות זו בולטת במיוחד בהקשר של קבוצות מעורבות של יהודים וערבים ברשתות החברתיות. בנוסף, רוב מי ששמעו על חוק המאבק בטרור דיווחו כי החוק השפיע על שיקוליהם בצריכת תוכן דיגיטלי. הממצאים מצביעים על תהליך מדאיג של צמצום חופש הביטוי במרחב הדיגיטלי, שבו שתיקה, צנזורה עצמית והשתקה מערערות את מעמדו של האינטרנט כזירה פתוחה לשיח ציבורי.
   
• אקטיביזם בין הפרט והקהילה - מַכְּתוּבּ مكتوب כמודל למרחב פעולה משותף - ד"ר בטי בנבנישתי, תקשורת
  עלייתו של האינדיבידואליזם במחצית השנייה של המאה העשרים הדגיש את המתח המובנה בין הפרט לבין הקהילות המסורתיות, שתוארו ככובלת ומדכאות את הפרט. למרות ההספדים לקהילה, הצורך בקשרים משמעותיים המשיך להתקיים בלבבות האינדיבידואלים ועם עליית הרשתות החברתיות החלו להיווצר צורות חדשות של קהילות. דוגמא לקהילה כזאת היא קהילת מַכְּתוּבּ مكتوب, אשר התגבשה סביב סדרת הספרים הנושאת את אותו השם. מדובר בהתגבשות של אנשי תרגום, ספרות וסוציולוגיה, דוברי ערבית ועברית, סביב מודל חדש לתרגום דו-לאומי ודו-לשוני. עם הזמן נוספו מעגלים נוספים לקהילה שיחד יצרו קהילה של אינדיבידואלים שלכל אחד מחבריה יש אג'נדות רחבות משלו, אבל הם נפגשים בצומת רעיונית משותפת.
   
• אפס למאה - קהילה מעורבת תוך שנה, המקרה של "בונות כלכלה" - גב' כרמית חדידה, תקשורת
  בונות כלכלה היא קהילה דיגיטלית שהוקמה באוקטובר 2023 עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". זו קהילת בת של "בונות אלטרנטיבה" - ארגון אקטיביסטי של נשים למען נשים, הפועל ליצירת מציאות חדשה לנשים בישראל. קהילת "בונות כלכלה" מונה כיום כ-700 נשים ומהווה מרחב דיגיטלי פעיל, הממוקד בפן הכלכלי ובאתגרים המקצועיים והאישיים שאיתם מתמודדת אישה בעלת עסק עצמאי בישראל. מטרת העל של הקהילה היא ליצור שיתופי פעולה, הפריה הדדית, למידה וייעוץ על מנת להעצים ולפתח את קהילת הנשים ככוח חשוב במשק הישראלי. באמצעות ניתוח קהילת "בונות כלכלה", ניתן ללמוד כיצד בונים קהילה דיגיטלית פעילה וחזקה, ומהן הדרכים להנעה, השתתפות ומעורבות רציפה של המשתתפים שהיא המפתח לחיים של כל  קהילה דיגיטלית.
   
• בין המרחב הפיזי לדיגיטלי - ד"ר עומר קינן, תקשורת
  ההרצאה תתמקד בקשר בין הפעילות הפיזית של בני קהילה לפעילותם הדיגיטלית, על בסיס עבודה עם קהילות דיגיטליות בתואר השני במחלקה לתקשורת במכללת ספיר. דרך עבודת ייעוץ עם ארגוני מגזר שלישי, עיריות וסטודנטים, התברר כי הקהילות המעניינות ביותר הן אלה שמתקיים בהן שיח משמעותי ושיתופי פעולה. ההרצאה תציג דוגמאות מעשיות, החושפות, בין היתר, את המשמעות הייחודית של פעילות פיזית ודיגיטלית של קהילה בזמן מלחמה, כפי שמעידה למשל הקהילה של נשות המילואימניקים בשדרות, שהפעילו סטודנט וסטודנטית בתוכנית, שהם עובדי עיריית שדרות. הקהילה, שנולדה מתוך הצורך המיידי לתמיכה, חיזוק ושיתוף בין נשים שבן או בת זוגן משרתים בשירות מילואים, לעיתים ממושך ומאתגר, התקיימה בעיקר במרחב הדיגיטלי באמצעות קבוצות ווטסאפ אך עם הזמן נוצרה גם קהילה פיזית, שבמסגרתה, למשל, זכו הנשים ללמוד יותר על הזכויות וההטבות להן הן זכאיות.

מושב 2: אתיקה, אחריות ושיח אקדמי וציבורי, יו"ר:  ד"ר אורי לב, דיקן אקדמי, מנהל ומדיניות ציבורית

• דמות המרצה למשפטים בעידן השיח על הרפורמה המשפטית - גב' נופר אזולאי וגב' ליאור בוקובזה, משפטים
  מאז ינואר 2023, הרפורמה המשפטית שינתה לא רק את הנוף הפוליטי בישראל, אלא גם את דמות המרצה למשפטים. מרצים, שבעבר נתפסו כדמויות ממלכתיות וניטרליות, הפכו ל"כוכבים" תקשורתיים והסטודנטים מוצאים אותם לא רק בכיתה אלא גם בחדשות, בכתבות ובהפגנות. הרצאתנו תבחן את המתח המורכב בין חופש אקדמי לבין ניטרליות אקדמית: האם על המרצה להישאר ניטרלי, או שמא תפקידו דווקא לקחת עמדה ביקורתית? האם הדיונים בכיתה מעודדים פלורליזם אמיתי, או שמא הסטודנטים מרגישים לחץ להתאים את דעותיהם לאלו של המרצה? נציג ממצאי מחקר, המבוססים על ניתוח השיח האקדמי הנוכחי ונעלה כלים פרקטיים למוסדות אקדמיים להבטחת גיוון אינטלקטואלי אמיתי. הרצאה זו מציעה הזדמנות לשיח נדיר וחשוב על תפקיד האקדמיה בעידן של קיטוב חברתי.
   
• מוסר, טקט ותקינות פוליטית - ד"ר רוברט אלבין, לימודים רב תחומיים ושיווק טכנולוגי
  טקט כרוך באופן מובהק באחריות כלפי רגשות הזולת ומטרתו למנוע פגיעה לא מכוונת בהם. בהרצאה זו אנסה לתאר ולבחון את יחסי הגומלין בין טקט למוסר. לטקט אין כוח מחייב מבחינה מוסרית; לפיכך אין לשלבו כמרכיב יסודי במסגרת כוללת של אחריות מוסרית. על רקע זה, מטרתה של הרצאה זו לבחון את מושג ׳התקינות הפוליטית׳, המעמיד מגבלות מסוימות על תחום השיח הציבורי, ולראות בו גילוי של טקט. המסקנה המוצעת כאן היא כי הן טקט והן תקינות פוליטית, מכוח אופיים הפנימי, אינם משתייכות לתחום המוסרי.
   
• כתיבת ההיסטוריה של המוסד הישראלי - אתגרים, דילמות מחקריות וממצאים עיקריים - ד"ר אורי רוסט, מנהל ומדיניות ציבורית ולימודים רב תחומיים
  לאחרונה יצא לאור ספרי "מלשכה למוסד - השנים הראשונות של המוסד הישראלי 1963-1949". הרצאה עוסקת בתהליך כתיבתו. בהרצאה אעסוק בנושאים כגון: התמודדות עם אתגר הצנזורה; מקורות כתובים מול מקורות שבעל פה; הבעייתיות המובנית בכתיבת היסטוריה מטעם ארגון ממלכתי וכן אציג כמה ממצאים בולטים מהמחקר תוך הדגמתם גם באמצעות מסמכים ותצלומים מארכיון המוסד.
   
• מימון אנטישמיות באוניברסיטאות אמריקאיות - רו"ח יהודה בר לב, כלכלה
  תופעת האנטישמיות באוניברסיטאות בצפון אמריקה הלכה והתעצמה לאורך השנים. היא קיבלה חשיפה תקשורתית משמעותית מאז ה-7 באוקטובר 2023 וכן התייחסות אקטיבית של הממשל האמריקאי, בעידן נשיאותו השניה של דונלד טראמפ. ההרצאה מתבססת על עבודות מחקר מתחום הביקורת החקירתית, שהחלו מספר שנים לפני ה-7 באוקטובר 2023 ונמשכות גם בימים אלה.
   
• נלחמים בשתי חזיתות - מוטיבציה ללחימה בקרב אנשי מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל - ד"ר יצחק בנבנישטי, ניהול משאבי אנוש
  מלחמת "חרבות ברזל" הפכה את מערך המילואים של צה"ל לחזית מרכזית, תוך דרישה מחיילים לעבור שוב ושוב מהחיים האזרחיים לקרב. מצב חריג זה מעורר שאלות חדשות על מקורות המוטיבציה של לוחמי מילואים במלחמה מתמשכת: מה מחזיק אותם בזירת הקרב ומה גורם להם לשוב ולהתגייס. המחקר מתבסס על נתונים עדכניים שנאספו בזמן אמת ומציע מסגרת תאורטית להבנת המתח בין מחויבות לחברים ולמשימה לבין לחצי המשפחה והקריירה. הממצאים פותחים צוהר לדיון רחב על חוסן המילואים, יחסי צבא-חברה ותפקידה הקריטי של המנהיגות הצבאית במציאות של מלחמות ארוכות.

מושב 3: הוראה ולמידה בעידן חדש: טכנולוגיה, קול ודיאלוג, יו"ר: ד"ר נורית גלעוז, מדעי המחשב

• הוראה שיתופית באקדמיה: ״מרצה מארח.ת מרצה״ כמודל להוראה בין-תחומית- פרופ' ענבל בן אשר גיטלר, תרבות - יצירה והפקה ותקשורת ומר אלון יודקובסקי, אמנויות הקול והמסך 
  בהרצאה זו נציג מסגרת רעיונית חדשה להוראה בין-תחומית. המסגרת נועדה להוסיף ערך לקורסים ולהוריד עומס עבודה ובה מרצים/ות ממחלקות שונות מוזמנים/ות להעביר שיעור בקורס של קולגה מהמחלקה שלהם או אחרת, תוך קביעת נושא ורלוונטיות כבר בשלב כתיבת הסילבוס. כך נחשפים/ות הסטודנטים/ות לתכנים מזוויות חדשות, והמרצים/ות יהנו מהפחתת עומס, חשיפה לקהלים חדשים, וחיזוק קשרים מקצועיים. המודל צמח מתוך אירוח הדדי בקורסים שונים ומהמשוב החיובי, שקיבלו מהסטודנטים/ות. המכללה מרוויחה בכך תרבות של פתיחות, גמישות ודיאלוג אקדמי, לצד בניית רשתות שיתופי פעולה בין-מחלקתיים. לצורך מיסוד התהליך יוקם מאגר מרצים/ות שירצו להשתתף ביוזמה. בהרצאה יוצגו עקרונות המודל, דוגמאות מיישום בפועל, והאתגרים וההזדמנויות שזוהו לאורך הדרך, וייערך בה דיון על האפשרויות של מסגרת זו.
   
• AI ו-Moodle בכיתה ההפוכה - ד"ר עמיר קולאמן, מדעי המחשב
  כמרצה, התמודדתי עם מגבלות ההוראה המסורתית: שאלות מעטות לא חשפו קשיי סטודנטים, זמן מוגבל מנע שיח אישי ומשוב הגיע מאוחר. חלמתי על כיתה דינמית עם משוב מיידי והתאמת ההרצאה. כיתה הפוכה דרשה הכנת שאלות ב-Moodle, שהייתה מייגעת. שילוב AI יצר שאלות במהירות, אפשר משוב מיידי, שיח אישי ושיפור ההבנה לפני המבחן. בהרצאה זו אדגים כיצד ליישם שיטה זו, ואתן לכם להתנסות ביצירת שאלות להוראה נגישה ויעילה.
  איך לבנות מאגר שאלות
   
• ללמוד בקולי קולות: על למידה פעילה בעזרת בינה מלאכותית - גב' נופר קוקנבנקר, שיווק טכנולוגי וניהול משאבי אנוש
  כיצד נשמעים קולות הסטודנטים כשהם לומדים עם בינה מלאכותית? בהרצאה אשתף בתובנות ממחקר איכותני שבחן את חוויית הלמידה של סטודנטים באמצעות פודקאסטים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. נדון בכוחו של קול אישי בלמידה פעילה, במפגש שבין טכנולוגיה להבעה ובפוטנציאל הפדגוגי של כלים חדשניים כמו NotebookLM. המחקר מציע הצצה לעתיד הלמידה - כזה שמקשיב, מדבר ומאפשר.
   
• הטלפון שלא צלצל - והבינה המלאכותית שענתה - ד"ר גדי סולוטורבסקי, מדעי המחשב
  בעולם ספקי התקשורת, מערכות השירות מתמודדות מדי יום עם מאות אלפי פניות - אתגר של איכות, מהירות ועלות. רוב הלקוחות הלא־מרוצים כלל אינם פונים, מה שמקשה לטפל בהם בצורה מיטבית. באמצעות שילוב חדשני של Generative AI, למידה מכונה ואוטומציה, השירות הופך מראקטיבי לפרואקטיבי – משפר את חוויית הלקוח ומפחית עלויות באופן משמעותי. הפרויקט בוצע בשיתוף Amdocs, Mascom  Microsoft, MTN, Snowflake, Telia, Verizon ו־Viettel. ההרצאה תציג את המתודולוגיה, שיתופי הפעולה והחזון לשירות לקוחות חכם בעידן הדיגיטלי.
   
• חינוך לשלום - הכשלון המפואר של חיים גורדון - ד"ר שלומית תמרי, לימודים רב תחומיים
  פרופסור חיים גורדון ( 1936-2025) היה בין חלוצי החינוך לשלום בישראל. הרצאה זו תתמקד בשלושה מספריו העוסקים בתחום זה. גורדון אינו מתגלה בספרים הללו כשמאלן תמים שהתפקח. ההפך הוא הנכון. כבר בספרו הראשון הוא הדגיש את היעדרה של מורשת רוחנית משותפת ליהדות ולאיסלם. ספריו ופועלו מהווים מופת לשילוב בין דיבורים ראויים למעשים ראויים. רבקה גורדון, שותפתו למחקר, נישאה לו לאחר שהייתה סטודנטית שלו במכללת ספיר. שניהם הלכו לעולמם בשנת 2025. הרצאה זו תינתן לזכרם.

מושב 4: חירות, זהות ושיח באקדמיה - יו"ר: ד"ר רבקה רנץ, עבודה סוציאלית

• על חופש הביטוי (בזמן מלחמה) - ד"ר עמוס ישראל, משפטים
  חופש הביטוי חיוני למדינה מתוקנת ולצבא מקצועי ויעיל, בעיקר בזמן מלחמה. חופש הביטוי כולל את הנכונות לשמוע דברים שקשה לשמוע, ואת המאמץ לשמור על מרחב רחב ככל האפשר של שיחה. בייחוד יש להגן על היכולת של נבחרי ציבור בכנסת לבקר את פעולות הממשלה והמדינה. אבקש לעסוק במקרי מבחן – הקרנת הסרט במכללת ספיר, ההצעה להדחת חברי הכנסת עופר כסיף ואימאן עודה, הביקורת של חברי הכנסת עמית הלוי ויולי אדלשטיין על הממשלה. אתייחס לשאלת היחסים שבין מרצות ומרצים לסטודנטיות וסטודנטים, ותופעת ההשתקה העצמית. אבקש להציע הקמת פינת הייד פארק ספירי, בו יוכלו סטודנטיות, סטודנטים וסגל להתבטא ולהתווכח.
   
• החברותא כאמצעי להתמודד עם כאבי זהות באקדמיה - שיח משותף בהובלת ד"ר רבקה רנץ וד"ר מירב משה גרודופסקי, עבודה סוציאלית
  באמצעות שיטת החברותא - פדגוגיה עתיקה לרכישת ידע באמצעות חקר מקורות \ טקסטים יהודיים קלאסיים - הסדנה שואפת ליצור מרחב של מפגש בין עולמות תוכן, זהויות ותפיסות עולם שונים. במהלך הסדנא המוצע, הלימוד בחברותא יסייע להביא כל משתתף ומשתתפת להיפגש עם המקור \ טקסט תוך דיאלוג עם שותפו ללמידה. כך ניתן להעשיר את ההבנה  ואת החוויה של כל אחד מבלי ליפול למלכודת המצמצמת את השיח המושב פתוח לכולן ולכולם – לאלה החווים אתגרים בשייכות אקדמית, כמו גם לאלה המרגישים שייכים.

11:30 - 11:45 - הפסקת קפה

11:45 - 13:15 - מושבים מקבילים סבב ב'

מושב 1: דמוקרטיה, משפט וצמיחה חברתית־כלכלית - יו"ר ד"ר רעות מגידיש, כלכלה

• דמוקרטיה, חדשנות ורמת חיים - ד"ר שרון חדד וד"ר רן בן מלכה, כלכלה
  המאמר בוחן את תרומתה של הדמוקרטיה לרמת חיים דרך שני מנגנונים: איכות מוסדות דמוקרטיים וחדשנות, באמצעות מדגם פאנל של 123 מדינות. התוצאות מראות שאיכות המוסדות הדמוקרטיים משמעותית הרבה יותר. כך הוא מדגיש כי שמירה על מוסדות דמוקרטיים  כגון שלטון החוק, עצמאות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין, הם מנגנונים מרכזיים וקריטיים לשמירה על צמיחה ארוכת טווח.
   
• זכות הנאשם לקבל מהתביעה הצעה הוגנת לעסקת טיעון - פרופ' בועז סנג'רו, משפטים
  לכאורה, מוקנות לנאשמים זכויות במשפט הפלילי. אך מכיוון שהן מתייחסות לשמיעת עדים ולבחינת ראיות על-ידי בית-המשפט, ברוב המכריע של המשפטים, המסתיימים בעסקת טיעון-הודאה-הרשעה, למעשה אין לנאשם זכויות. ההרצאה תציע שהאידיאל הוא ביטול שיטת עסקות הטיעון ולחלופין צמצומה. בינתיים, יש לכל הפחות לקבוע בחוק ולחלופין בפסיקה זכות ממשית של הנאשם שתהיה רלוונטית להליך הרגיל שהוא כיום עסקת הטיעון. מלבד הנחת הבסיס התיאורטי-ערכי-מוסרי לזכות הנאשם לקבל מהתביעה הצעה הוגנת לעסקת טיעון, לרבות עקרונות השוויון, הפרופורציה, ההגינות ותום הלב, יוצעו מכשירים משפטיים להכרה בזכות ולאכיפתה.
   
• המשפט המינהלי כאמצעי פוגעני? מחשבות ראשונות פרודוקטיביות - ד"ר אייל פלג, מנהל ומדיניות ציבורית ומשפטים
  בבסיס המשפט המינהלי מצויות שתי תפיסות עומק "אופטימיות", העוסקות במערכת היחסים שבין הפרט ורשות המינהל. הראשונה, חוששת שהכוח המינהלי ינוצל לרעה לפגוע בפרט וזכויותיו, ובהמשך לכך תופסת את המשפט המינהלי כאמצעי להגנה על הפרט מהכוח השלטוני. השניה, מאמינה שמערכת היחסים בין הרשות והפרט מגלמת (אם דה-פאקטו ואם בפוטנציאל) שותפות, ותופסת את תפקיד המשפט המינהלי כאמצעי לקידום שגשוג של שותפות זו. שתי התפיסות הללו חלוקות לגבי תפיסת תפקיד משפט המינהלי ומידת האמון שהן רוכשות למינהל הציבורי, אבל שתיהן "אופטימיות" במובן שהן נותנות אמון במשפט המינהלי עצמו כאמצעי, שעושה טוב לפרט ולמערכת היחסים בינו לרשות המינהל. במחקר זה אבקש לבחון דווקא האם האסכולה הביקורתית למשפט (Critical Legal Studies) יכולה לצייד את מי ששייך לאסכולה "האופטימית" בתובנות ביקורתיות (ביחס למשפט המינהלי), שיצדיקו קביעת התאמות בעקרונות הכלליים של המשפט המינהלי, כדי שעקרונות אלו יהפכו מכלי "פוגעני/דכאני" (בשפת הCLS) לעקרונות שיש בהן הבטחה מעצימה גם עבור אנשים מוחלשים.
   
• השפעת ההשכלה העודפת על משך תקופת האבטלה: מבט על שוק העבודה הישראלי - ד"ר שרון מור, לוגיסטיקה
  ההרצאה תעסוק בתופעת ההשכלה העודפת (Overeducation), המתארת מצב בו רמת ההשכלה של העובד גבוהה מהנדרשת לתפקידו - ובהשפעתה על משך תקופת האבטלה, בקרב בוגרי תואר ראשון במשק הישראלי. המחקר מתבסס על נתוני סקר רחב היקף שנערך בשיתוף הלמ"ס, ובחן את מסלול ההשתלבות של בוגרי השכלה גבוהה בשוק העבודה הישראלי.
   
• אקדמיה ואחריות אזרחית במרחב המכללתי - ד"ר מולי בנטמן, מנהל ומדיניות ציבורית ותקשורת
  בישראל, כמו במדינות רבות, מושג הדמוקרטיה הפך לשנוי במחלוקת. במקביל, ההשכלה הגבוהה התרחקה מן התפיסה של טיפוח אזרחות פעילה כחלק מליבת שליחותה. מכללות בפריפריה, ובייחוד מכללת ספיר, ניצבות בעמדת מפתח כגשר בין קהילות מגוונות ובין האקדמיה לחברה. בהרצאה זו ארצה לבחון את השאלה האם המכללה יכולה או צריכה לספק משהו שהוא מעבר להכשרה מקצועית והאם יש לה חובה מוסרית לעשות כך?

מושב 2:  חברה בזמן משבר: תרבות, תקשורת וחוסן קהילתי,  יו"ר: ד"ר עמית מרנץ גל, אנגלית ושיווק טכנולוגי

• מתוכחה לנחמה, ומנחמה להסברה - הסאטירה הטלוויזיונית הישראלית אחרי 7.10 - ד"ר איתי חרל"פ, אמנויות הקול והמסך
  ההרצאה בוחנת שני מקרי בוחן מרכזיים בסאטריה הטלוויזיונית, היהודים באים וארץ נהדרת, ומצביעה על שני תפקידים חדשים שהם אימצו באופן רשמי לאחר השבעה באוקטובר: נחמה והסברה. ההרצאה תבחן את הבחירות הטקסטואליות שנעשו ואת ההשלכות התרבותיות שלהן.
   
• מוזיקה, זהות ואחוות נשים בדרמת הנוער הישראלית "תלאתה" - ד"ר גבריאלה יונס אהרוני, אמנויות הקול והמסך
  ההרצאה תנתח את דרמת הנוער "תלאתה" (2023) כטקסט טלוויזיוני המתמודד עם זהויות מורכבות בחברה הישראלית. באמצעות ניתוח טקסטואלי ואודיו-ויזואלי, המחקר בוחן כיצד הסדרה מייצגת שלוש נשים צעירות מרקעים שונים: יהודייה מזרחית, ערבייה ישראלית ופליטה אריתראית - המקימות להקה תוך התמודדות עם אילוצים חברתיים. הממצאים חושפים כיצד מרחבים פריפריאליים, מוזיקה ואופנה מתפקדים כסמני זהות והתנגדות, וכיצד אחוות נשים פועלת כסולידריות פוליטית. הסדרה מציעה שחברות נשית משמשת כמודל לניווט הבדלים בחברות מקוטבות, ומספקת תבניות לבניית קשרים חוצי גבולות חברתיים.
   
• "סליחה, איפה אפשר לראות פה בתים שרופים?" - צעירי עוטף עזה מספרים על תופעת תיירות האסון ביישוביהם - ד"ר שירלי דרוקר שטרית, לימודים רב תחומיים ותקשורת
  מחקר איכותני זה בוחן כיצד צעירים מעוטף עזה חווים ומפרשים את תופעת תיירות האסון ביישוביהם בעקבות אירועי ה-7/10/23. הוא כולל סקר עמדות עליו השיבו 94 צעירים וצעירות בגילאי 21-24, וראיונות עומק חצי מובנים עם 27 מהם, אשר נותחו תמטית. ממצאי המחקר מלמדים שכמחצית מהצעירים (כ-52%) מתנגדים לתיירות בתוך יישובי העוטף בעוד שכ-48% תומכים בה. התמות המרכזיות שזוהו תחת קטגוריית ההתנגדות הן: (1) פגיעה בפרטיות ובכבוד האנושי; (2) רצון להתמקד בתקומה ולא בטראומה; (3) התנגדות למסחור של הסבל. התמות המרכזיות שזוהו תחת קטגוריית התמיכה הן: (1) הנצחת זכר הנרצחים ושימור הזיכרון הקולקטיבי לדורות הבאים; (2) יצירת הזדהות והבנה; (3) פוטנציאל לשיקום קהילתי וכלכלי. מסקנת המחקר היא שתיירות האסון אינה רק פעילות תיירותית, אלא מרחב של משא ומתן חברתי סביב זיכרון, טראומה וזהות קולקטיבית.
   
• חוסן תוצרת מקומית- מר אפי באומרינד, המכללה הטכנולוגית להנדסאים ומרכז חוסן, ספיר
  בשנת תשפ"ה מרכז חוסן, בשיתוף עם ביה"ס להנדסאים - המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים, בהנחיית אפי באומרינד, ומילגת "ספיר בקהילה", הוציא לאור 2 פרויקטים ייחודיים לחיזוק החוסן הקהילתי במכללה. מטרת הפרויקטים הייתה לייצר מרחב ייחודי ומזמין לסטודנטים. אנחנו נראה את החיבור של חוסן, העוסק בחיזוק הקהילה, דרך יצירת הזדמנות פדגוגית מעשית עבור הסטודנטים שעבדו על הפרויקטים מתכנון ועד הקמה בפועל.
   
• הדואליות של הדרום: קול, מרחב וחיים בעוטף עזה - ד"ר נדב אפל, ד"ר מי-טל נדלר, תרבות - יצירה והפקה
  "מודולת קול" היא קורס עיוני־מעשי שפיתחנו במחלקה לתרבות - יצירה והפקה. לצד למידת טקסטים עיוניים שעוסקים במושג ה"קול" על שלל מובניו, הסטודנטים בקורס מתנסים באיסוף, ניתוח, פרשנות וביקורת של חומרים קוליים מתוך הצלילים הנשמעים במרחב המקומי. בשנה"ל תשפ"ה שיתפנו פעולה עם המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר בשנקר בראשות ד"ר מיכל רינות, וסטודנטים לעיצוב אינטראקטיבי משנקר תרגמו את עבודתם של הסטודנטים בקורס למיצבים אינטראקטיביים ואימרסיביים. אלו הוצגו בפני הקהל הרחב בתערוכה אינטראקטיבית ורב-שיח שערכנו במרץ 2025 במרחב האקסלאב המכללתי. בהרצאתנו, נבקש להציג את עקרונות הקורס, את אופי שיתוף הפעולה הבין־מוסדי, ואת תוצרי הסטודנטים כתהליך של למידה, יצירה וחקירה, הממחישים כיצד עיסוק בקול עשוי לפתוח נקודות מבט חדשות על מרחב, זיכרון וחיים משותפים בדרום.

מושב 3:  פאנל הוגנות מגדרית, יו"ר: פרופ' ארנה אליגון דר, הממונה על הוגנות מגדרית, משפטים

פאנל זה מציג טעימה מתוך העשייה האקדמית במכללה בתחומי המגדר, ומדגים כיצד נושאים של הוגנות מגדרית, מעמדן התעסוקתי של נשים והבניית תפקידי מגדר נחקרים מתוך נקודות מבט דיסציפלינריות מגוונות. ההרצאות בפאנל נשענות על מחקרים אמפיריים ותיאורטיים המבקשים להבין כיצד מבני כוח, נורמות חברתיות ותפיסות תרבותיות מעצבים את חוויותיהן של נשים בזירה הציבורית והמקצועית, וכיצד ניתן לקדם שינוי חברתי ושוויון מגדרי.

• "שקר היופי"? שימושים בניתוחים פלסטיים אלקטיביים לשיפור מעמדן התעסוקתי של נשים עובדות מקבוצות חברתיות מגוונות - ד"ר שני קונה, ניהול משאבי אנוש
  ההרצאה בוחנת כיצד נשים עובדות מקבוצות סוציו-אקונומיות ואתניות שונות משתמשות בניתוחים פלסטיים אלקטיביים כאסטרטגיה לשיפור מעמדן התעסוקתי. באמצעות ראיונות עומק עם נשים בגילאי אמצע החיים, המחקר מראה כיצד טיפולים כירורגיים נתפסים ככלי להעצמה עצמית ולניידות תעסוקתית, אך גם חושף את המורכבויות הכרוכות בעבודת הגוף ובציפיות מגדריות. הדיון מתבסס על תיאוריית "עבודת היופי" ומציע פרשנות ביקורתית לקשר שבין אסתטיקה, עבודה והון חברתי.
   
• הוגנות מגדרית בוועדות העליונות למינוי פרופסורים של המל"ג - פרופ' ארנה אליגון דר, משפטים וד"ר שגית קדם ימיני, לוגיסטיקה
  מחקר בוחן האם קיימת הוגנות מגדרית בהחלטות הוועדות העליונות לקידום פרופסורים במל"ג, באמצעות ניתוח נתונים רשמיים על 371 החלטות שהתקבלו בין השנים 2019-2023. החוקרות מציגות מגמות ראשוניות באשר לשיעור הקידומים של נשים וגברים, להבדלים בין מסלולים מחקריים ומקצועיים, ולהשפעת השינויים המבניים שחלו בוועדות בשנים האחרונות. ההרצאה תציע דיון ביקורתי בדרכים לקידום מערכת קידום שוויונית יותר המשקפת את הגיוון והיצירתיות בקהילה האקדמית בישראל.
   
• מחזיקות ומרפות: תגובות אמביוולנטיות לחוויית החל"ת בקרב פרופסיונליות במהלך מגפת הקורונה, ד"ר רונית נדיב וד"ר שני קונה, המחלקה לניהול משאבי אנוש
  ההרצאה עוסקת באופן שבו נשים פרופסיונליות חוו את היציאה לחל"ת במהלך מגפת הקורונה כמקור לאמביוולנטיות - איום על הקריירה לצד הזדמנות להתבוננות מחדש. בהתבסס על 35 ראיונות עומק, מוצגים ארבעה דפוסי התמודדות עם המתח שבין תפקידים מקצועיים ומשפחתיים. המחקר מציע מסגרת אינטגרטיבית חדשה לתיאוריית "שוקי הקריירה" המדגישה את האמביוולנטיות כמרכיב מרכזי, ומספק תובנות על אופן הניווט של נשים בין דרישות סותרות בתקופות של אי-ודאות.

מושב 4: מדע, יזמות וחדשנות במרחב האקדמי, יו"ר: עו"ד עו"ס בת חן שלזינגר, עבודה סוציאלית ומשפטים

• זיכרון מולקולרי לטווח קצר של מערכת העצבים בהשפעת גלי קול - פרופ' יובל בן אבו, מדעי המחשב
  העברת מידע במערכת העצבים מובנת באופן מסורתי באמצעות העברה של פוטנציאל פעולה לאורך דנדריטים עצביים, כאשר תעלות יונים בממברנה מהוות את היחידה הבסיסית ליצירתם ולהתפשטותם. במחקר זה, עבודה זו, אציג מודל חדש להתנהגות רב פאזית של תעלות יונים ודינמיקת פוטנציאל הפעולה במערכות עצבים ומערכות משדרות אותות.  המודל מבוטא באמצעות קבוצה של משוואות דיפרנציאליות (אין להיבהל!!) משולבות המתארות את המערכת המאפשרת ראייה נוספת של הממצאים ומתארים כי עומסים מכניים חולפים משפיעים באופן הפיך על המשרעת וקצב השינוי של פוטנציאל הפעולה הנוירוני.
   
• המכללה כמרחב לקידום יזמות: מקרה בוחן של תכנית החדשנות במכללה האקדמית ספיר בקרב סטודנטים ערבים - ד"ר האמה אבו קשק, תקשורת וד"ר דן קאופמן, מרכז יזמות
  בהרצאה נבחן את תפקידה של מכללה ציבורית בפריפריה כמנוע לקידום יזמות וחדשנות בקרב קבוצות מוחלשות, ובפרט בחברה הערבית בישראל. מוסדות ההשכלה הגבוהה ממלאים תפקיד מרכזי בגישור בין מערכת ההשכלה לבין תחומי הפיתוח הכלכלי והחברתי, ובהעצמת הון אנושי מקומי. המחקר מתמקד במקרה בוחן של תכנית יזמות וחדשנות במכללה האקדמית ספיר בקרב סטודנטים מהחברה הערבית בנגב.
   
• המעבדה להנבטת מיזמים בחוסן אזרחי - בית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר - עו"ד, עו"ס בת חן שלזינגר, משפטים ועבודה סוציאלית וד"ר לאה שלף, עבודה סוציאלית
  ההרצאה תציג את מודל  מעבדות ההנבטה ואת מעבדת ההנבטה לחוקרות בעבודה סוציאלית - תכנית ייחודית כלל מחלקתית שפותחה בשנה האחרונה, המיועדת לחוקרות ולעוסקות בעבודה סוציאלית המעוניינות להפוך מחקר אקדמי למענה יישומי טכנולוגי בשטח.במהלך ההרצאה נעמיק בשלבים ובכלים של התכנית, בשיתופי הפעולה בין אקדמיה, ממשלה, מגזר שלישי וקהילה, ובסיפורים מהשטח - כולל האתגרים וההצלחות של המשתתפות. נבחן יחד כיצד ניתן ליישם מודלים דומים בתחומים נוספים וכיצד מחקר יכול להניע שינוי חברתי ממשי.

13:15 - 14:00 - ארוחת צהרים

14:00 - 14:30 - מפגש וועד הסגל

לקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מזמינים אתכן ואתכם למפגש פתוח עם ועד הסגל. במפגש נסקור את הנושאים המרכזיים שעל סדר היום: הסכמים קיבוציים, תנאי העסקה, תקציבי מחקר וסוגיות אקדמיות. נשתף בהתפתחויות האחרונות בעבודת הוועד ובמהלכים הצפויים בשנה הקרובה. זהו גם זמן לשמוע את עמדותיכם, שאלותיכם והצעותיכם לעבודה משותפת. נשמח לראות את כולכם ולפתוח יחד שנת פעילות משמעותית

 14:30 - 15:30 - מושבים מקבילים סבב ג'

שולחנות עגולים בנושא מחקר בספיר: אתגרים והזדמנויות חדשות - בהובלת פרופ' נמרוד ברעם, דיקאן רשות המחקר, תקשורת וד"ר דן מרום, יועץ הנשיא לענייני מחקר

מטרת המושב לחשוף בפני כלל החוקרות.ים והמרצים.ות במכללה את האתגרים (הלא מוכרים ברובם) בקידום מחקר במכללות, ואת ההישגים העצומים שנעשו בתחום בחודשים האחרונים ממש בספיר, כולל גיוס משאבים משמעותי שכולנו נהנה ממנו בעתיד הקרוב. נדווח על השירותים החדשים שיעמדו לרשות החוקרות והחוקרים כבר מן השנה הקרובה ונקיים סבב שולחנות עגולים במטרה לעשות סיעור מוחות לקראת הניסיון לעשות קפיצת מדרגה בתנאי ואיכות המחקר במכללה.

שולחנות עגולים בנושא הוראה: הוראה בספיר, הטמעת בינה מלאכותית והתאמה לשינויים - בהובלת ד"ר אריק טאיב, לימודים רב תחומיים וטיפול באומנויות ואפרת ליברמן, ראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה, שיווק טכנולוגי ומיומנויות

בעידן של שינוי מואץ, שאלות על זהותה של ההוראה האקדמית הופכות מרכזיות מתמיד. במושב זה נזמין את קהילת ההוראה בספיר לשיח פתוח סביב הדרכים שבהן ניתן לעצב למידה רלוונטית, אנושית וחדשנית במציאות המשתנה. נציג תפיסה חדשה הקשורה להתייחסות והטמעת כלי הבינה המלאכותית AI לתחום ההוראה ונקיים סבב שולחנות עגולים במטרה לחשוב ביחד על דרכי ההטמעה וההתייחסות בתהליך ההוראה במכללה.

15:30 - 15:45 - הפסקת קפה

15:45 - 17:00 סבב ד' - מושב סיום

חלק ראשון: שומרים על הקו ה(א)קדמי: על ניהול אקדמי בעידן של מלחמות, קרעים ובינה מלאכותית - פאנל ראשי מחלקות בהנחיית ד"ר רונית נדיב, ניהול משאבי אנוש

מה המשמעות של להיות ראש/ת מחלקה אקדמית / תוכנית אקדמית בשנים האחרונות - בעידן של שיבוש מתמשך, לחצים חיצוניים וגידול בפערים החברתיים?
פאנל זה יפתח צוהר לעולם המורכב של ניהול אקדמי בעיתות של חוסר ודאות, מלחמה ואובדן, ויציף את הדילמות שמלוות את ראשי המחלקות בשגרה היומיומית שלהןם. דרך דיון פתוח ומשותף, נעסוק בשאלות של איזון בין מחויבות אקדמית למחויבות אנושית, בין הובלה אסטרטגית לבין ניהול רגיש, בין ערכים של חופש אקדמי והגנה על חופש הביטוי לבין אתגרים אתיים הנובעים, בין היתר, מהשימוש הגובר בבינה מלאכותית. הפאנל נועד גם לחבר בין חברי וחברות סגל לבין תפקידיהןם של ראשי המחלקות – לעיתים שקופים או מובנים מאליהם - ולהראות את המורכבות הכרוכה בתפקיד זה בתקופה בה גבולות בין חירום לשגרה מיטשטשים.

חלק שני: לבנה שחורה - ד"ר סיגל נגר רון, לימודים רב תחומיים ומנהל ומדיניות ציבורית, ד"ר רעות ריינה בנדריהם, לימודים רב תחומיים, תרבות - יצירה והפקה ומשאבי אנוש ופרופ' ארז צפדיה

לבֵנה שחורה היא אסופה ייחודית, שמבקשת לתעד היסטוריוגרפיה ולפתח ולעצב שפה ישראלית חדשה מתוך נקודת המבט של קבוצות חברתיות הנמצאות בשוליה של החברה הישראלית. האסופה מציעה מנעד רחב של טקסטים הבוחנים נושאים הנוגעים לחברה הישראלית, כולל אלו שהתחרשו בשנתיים האחרונות סביב אירועי השבעה באוקטובר. האסופה בוחנת סוגיות חברתיות מתוך נקודות המבט המגוונות של שלל כותבות וכותבים, המבקשים לנער את המובן מאליו מהספרות המחקרית ולגשר בין ידע מדעי ובין פעילות חברתית ופרקטיקה פוליטית, כדי ליצור שפה חברתית חדשה שתהיה נגישה וזמינה לציבור הישראלי כולו.  למעלה משמונים כותבות וכותבים התאספו לפרויקט: פעילות/ים חברתיות, סופרות/ים, אמניות/ים ואקדמאיות/ים, אשר כתבו מניסיון חייהם או עיסוקם את חזונם לעיצוב העתידי של החברה הישראלית. מטרת האסופה היא  להצטרף לדיון, להתווכח, להרהר במונחים המוצעים באסופה ולקחת חלק ביצירת שפת העתיד של החברה הישראלית. זו התקווה לשינוי וליצירה של חברה בריאה וטובה.

* הפאנל יוקדש לזכרה ופועלה של יסמין זוהר, שלקחה חלק בהפקת הספר, ובזכותה ועד הסגל של המכללה אף תרם להפקת הספר. את הפאנל  נפתח בדברי הקדשה ליסמין ומשם נפתח דיון שיעסוק בסוגיות החברתיות המייצגות את החברה הישראלית,  עם דגש על האזור שבו אנו פועלים.

* תודות לועדת הכנס: פרופ' עמרי הרצוג, ד"ר אורי לב, פרופ' ארנה אליגון דר, פרופ' נמרוד בר עם, ד"ר נורית גל עוז, ד"ר מולי בנטמן, ד"ר ווילי אברהם, ד"ר יונתן בר גיורא, ד"ר האמה אבו קשק, ד"ר שני דליות ואפרת ליברמן