כנס האגודה לסוציולוגיה ישראלית

משלהי חורף 2020 ,מיטלטלת מציאות החיים ברוב העולם לנוכח הופעתו והתפשטותו של נגיף הקורונה. 19-COVID ,שגבה עד כה את חייהם/ן של מאות אלפים ברחבי הגלובוס, הוגדר כמגפה עולמית. הוא הפך אוכלוסיות רחבות לנייחות, מסוגרות ומבודדות, פגע קשות בכלכלות רבות והשפיע באופן דרמטי על תחומי חיים שונים.

המשבר שיצרו המגפה ודרכי ההתמודדות עימה איננו רק גלובלי, אלא גם רב מערכתי. הוא מושפע ומשפיע על מערכות חברתיות רבות ועל הקשרים ביניהן: מבריאות, ממשל, כלכלה, תרבות, תקשורת, ארגונים ועבודה, דמוגרפיה, מדע, טכנולוגיה, חינוך וסביבה, דרך צבא, ביטחון ועירוניות, ועד לגוף, מגדר, אתניות, לאומיות, משפחה וקהילה. הקשרים המסועפים בין מערכות חברתיות אלה, שתרמו בדרכים שונות להמשגת המשבר, לעיצובו, לגיבוש אופני ההתמודדות איתו ולתוצאותיו, יעמדו לבחינה ביקורתית בכנס השנתי ה-52 של האגודה הסוציולוגית הישראלית. כמו משברים קודמים, גם משבר זה מאופיין בשילוב של ייאוש, תקווה ושיח של מומחים/ות. יש המצביעים/ות על ויש הרואים/ות בו הזדמנות לממש את היפוכה. הדרכים שבהן מנוצל המשבר למימוש של דוקטרינת הלם נוספת יש המפניםו/ת את תשומת הלב הציבורית לכך שהמשבר הוביל לצניחה כלכלית עמוקה, לעשרות מיליוני עובדים/ות שלהם/ן, ויש הרואים.ות במשבר דווקא מובטלים.ות ולמיליוני עסקים שאיבדו את לקוחותיהם/ן ואת קו האשראי חלון הזדמנויות לכלכלה ולעולם עבודה חדשים. יש מי שטוענים.ות שמשבר הרפואה הציבורית והכלכלה לא נגרם בשל תכנון שגוי אלא בשל החלטות פוליטיות ופירוק מכוון של יכולות מדינתיות והעברת האחריות מהמדינה לכתפי, ויש מי שמתבוננים/ות באופטימיות וטוענים/ות שלצד תחושת חוסר המסוגלות לפעול, המשבר האזרחים/ות יכול גם לחולל נקודת מפנה עבור אזרחים/ות ולאפשר להם/ן להתעשת, להתאושש ולממש סוכנות אפקטיבית נגד. מול האופטימיות הזו, נתונים אמפיריים חושפים כבר כעת שימור של יחסי שימוש בלתי לגיטימי בכוח ובסמכות כוחות, המתבטא בין היתר בכך שהנפגעים המרכזיים מהמשבר הם אלו המשתייכים לפריפריה החברתית, ובהם עניים, מיעוטים אתניים, בעלי מוגבלויות ונשים.

ככל שנמשך המשבר, כך הופכת לקריטית יותר תרומת הסוציולוגיה לבחינה ביקורתית של פרקטיקות ותהליכים חדשים וישנים ולניתוח אופני השתלבותם אלה באלה. ועדת הכנס מזמינה חוקרות.ים לתרום לדיון הסוציולוגי על המשבר הנוכחי – ועל משברים באופן כללי – מפרספקטיבות שונות, אמפיריות או תיאורטיות, כמו גם לדון בשאלות על אפיסטמולוגיה של משברים, כולל כאלה המתקיימים כיום בדיסציפלינה ובמחקר הסוציולוגי עצמו. באיזה אופן הדמיון הסוציולוגי יכול לתרום להבנה שלנו ביחס לדינמיקות החברתיות שמאפשרות מצבי משבר, מתפתחות בזמן משבר ונוצרות בעקבות מצבי משבר? כיצד מיוצרות ומתעצבות היררכיות של סיכון, ניצול ותיעדוף בצל משבר? כיצד מתקיימת ההנגדה בין מושגים שיחיים כגון "שגרה" ו"שגרת משבר", "מצב חירום" ו"מצב חירום מתמשך" וכיצד מושגים כאלה מבנים את הבנת המשבר? מי הם הסוכנים/ות) אנושיים/ות ולא-אנושיים/ות (השותפים/ות לייצור ולניהול מצבים משבריים ומי המרוויחים/ות והנפגעים/ות מכך? האם המשבר מחזק מבנים חברתיים מוכרים, או דווקא מהווה בסיס אפשרי לשינויים? האם ניתן להתחיל להעריך איזה סוגים של עתיד חברתי יחולל המשבר הנוכחי, על רבדיו השונים, וכיצד תיראה הסוציולוגיה בעקבותיהם? הכנס יעסוק בשאלות כאלה ודומות להם, לצד הרצאות במגוון תחומי העיסוק הסוציולוגי בישראל.

 

לאתר הכנס המלא עם פירוט המושבים

הוספה ליומן 2021-02-08 09:00:00 2021-02-10 19:30:00 כנס האגודה לסוציולוגיה ישראלית המחלקה לתקשורת המכללה האקדמית ספיר (ערב) info@sapir.ac.il Asia/Jerusalem public