כנס ישראל (שדרות) לחברה 29-30.11.2011

תוכנית הכנס

תקציר מושבי כנס 2011

מושב 'חברה וסביבה' (משרד להגנת הסביבה) - צרכנות נבונה
צרכנות סביבתית נבונה - התשובה להוזלת יוקר המחיה
בימים אלה, ימים של מחאה חברתית וצרכנית, בהם הציבור יצא למאבק גדול על יוקר המחיה, הגיע הזמן לעשות את החיבור המתבקש בין צרכנות נבונה לבין סביבה בריאה.  התרבות בה אנו חיים מקדשת את הצריכה כערך עליון ולכל מקום אליו אנו פונים מעודדים אותנו לרכוש מוצרים חדשים, שלא בהכרח נחוצים לנו. משכנעים אותנו שהקניות מביאות עימן אושר וסיפוק בעוד שאלו אינם הערכים אותם אנו בהכרח מעוניינים לטפח בחברה או להנחיל לילדינו.

אם נשכיל לצרוך מתוך מחשבה משולבת על הצורך ברכישה, על הסביבה ועל  העלות הכלכלית נגלה לא פעם כי הרווח שנשיג הוא כפול – כלכלי וסביבתי. בתחום המזון, לדוגמא, מחקרים בארץ ובעולם הוכיחו כי כמות ניכרת מהמזון שאנו קונים – נזרקת לפח (בישראל כ-25%-30%). ולכן קניה אחראית של מזון, יכולה לחסוך למשפחה ישראלית עד כ-350 ₪ בחודש.

במרוץ הצריכה הגדול כמעט ושכחנו שלאורח החיים הזה יש גם מחיר סביבתי כבד: מהמשאבים המשמשים לייצור, פליטות המזהמים בתהליך, הובלת המוצרים והפסולת הנשארת בתום השימוש. עד כמה שזה עלול להישמע מפתיע המזהמים הגדולים אינם המפעלים אלא כל אחד ואחת מאתנו. לפי ממצאי מחקר של הסוכנות הסביבתית האירופית (EEA) למשל, כ-75% מההשפעות הסביבתיות מקורן בצריכה של אוכל ושתייה, תחבורה פרטית ומבני מגורים.

חשוב גם להבהיר כי בהתייחסותנו לצרכנות סביבתית נבונה, אין הכוונה בהכרח להרע את תנאי החיים והנוחות בהם אנו מורגלים. הגדרתה של צרכנות סביבתית נבונה הינה "דפוסי פעולה וצריכה העונים על צרכים בסיסיים, מספקים איכות חיים טובה יותר, אך מקטינים למינימום את השימוש במשאבים טבעיים ואת פליטת המזהמים והפסולת על פני כל מחזור החיים, מבלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים לתת מענה לצרכיהם".

מושב חברה ותעסוקה (מוסד נאמן) – חרדים בשוק התעסוקה
בקרב הציבור החרדי בישראל מתחולל בשנים האחרונות תהליך של שינוי ותזוזה, הן לכיוון של השכלה כללית  והן בכיוון של שילוב תורה עם עבודה.  כחלק משינוי זה הולך ומתרחב ערוץ השירות הצבאי והשירות האזרחי.  במסגרת המושב נסקור את תהליכי השינוי במגזר החרדי ואת הדרכים למנף אותם הלאה לשלב הבא.

מושב ביה"ס לעו"ס ספיר-אסונות ומעשיות
במושב זה נבקש לשאול, לתת הסברים ולגעת במענים תוך מיקוד הדיון באדם, במשפחה ובקהילה. נשאל בצורה נוקבת עד כמה ההיערכויות והמענים הקיימים - הם מה שתכננו ומה שחשבנו?

מושב מרכז טאוב - אסטרטגיות לצמצום פערים בתעסוקה והכנסה
איכות ההשכלה המוקנית לעובדים בעלי השכלה של לא יותר מתיכונית אינה מספקת על מנת לאפשר להם להשתלב כראוי בשוק העבודה המודרני.
פערי התעסוקה בישראל מתואמים במידה רבה עם ההשכלה. גברים משכילים פחות מתקשים לשמור על תעסוקתם בגילאים מאוחרים, ונשים משכילות פחות נוטות לעבוד פחות בכל הגילאים. לאורך העשורים האחרונים, הירידה בתעסוקת הגברים היא בעיקר בקרב הפחות משכילים, בעוד שהעלייה בתעסוקת הנשים היא כמעט אך ורק תוצאה של עליית רמת ההשכלה שלהן. החשיבות הגדלה והולכת של ההשכלה בשוק העבודה בישראל באה לידי ביטוי גם בהתפתחות של פערי השכר. פער השכר בין עובדים משכילים ופחות משכילים התרחב בעשור האחרון, וזאת למרות הגידול הרב בשיעור העובדים המשכילים בקרב המועסקים. התופעה ניכרת בכל המגוון של עיסוקים וכמעט בכל הענפים, כאשר רק בענפי השירותים הצטמצמו פערי השכר בין עובדים משכילים ופחות משכילים. המסקנה היא שאיכות ההשכלה המוקנית לעובדים בעלי השכלה של לא יותר מתיכונית אינה מספקת על מנת לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה המודרני.

 מושב חברה ומדע (משרד המדע ומכון דייוידסון) - משבר עתודות המדע בישראל, וחינוך מדעי-טכנולוגי כפתרון
עתודות המדע והטכנולוגיה של מדינת ישראל אוזלות במהירות וכבר בעשור הבא צפוי לנו מחסור חמור במדענים ומהנדסים. כדי לבלום את המגמה דרוש בדחיפות מאמץ משותף של כל הגורמים המעורבים בתהליך החינוך המדעי-טכנולוגי של דור העתיד.

מושב חברה ותעסוקה (תמ"ת והחברה למתנ"סים) - מנופים קהילתיים לפיתוח וקידום השכלה ותעסוקה
למעלה מ-800 אלף איש אינם משתתפים בשוק העבודה בישראל, רובם מיעוטים וחרדים. הדבר ממקם את ישראל בשיעור השתתפות של כ- 64% לעומת ממוצע 71% במדינות ה- OECD, וקשור קשר אינהרנטי לעוני, חוסר השכלה, פשיעה ועוד.
מדינות רבות בעולם בנו מודלים שונים להתמודדות עם שיעורי תעסוקה נמוכים, במושב אנו ניגע בחלק מהם.
לאור נתוני התעסוקה בארץ, התיאוריות והמודלים הבינלאומיים נבנה מודל פרקטי שנוסה כפיילוט בישראל ומשלב 3 יסודות: תעסוקה, השכלה וקהילה. אנו נציג את הפיילוט ונדבר על החזון העתידי להפצתו.

תחבורה ציבורית - קרן אברהם ומשרד התחבורה - רפורמה בתחבורה הציבורית במגזר הערבי
״מהפכה בדרך?״ - בחינה של הכנסת התחבורה הציבורית ליישובים ערביים - התקדמות, חסמים והצעות לשיפור.
התחבורה הציבורית משמשת בסיס לפעילות אזרחית, כלכלית וחברתית בסיסית ואף על פי כן, היישובים הערבים בישראל סבלו לאורך עשורים מהיעדר כמעט מוחלט של תחבורה ציבורית מוסדרת דבר שפגע ועודנו פוגע קשות בשוויון ההזדמנויות. בשנים האחרונות מקדם משרד התחבורה תכניות פיילוט ביישובים ערבים ברחבי הארץ. ממחקר הערכה של קרן אברהם שבחן את התוכניות השונות שמקדם משרד התחבורה עולה כי תכניות אלו מהוות התחלה חיובית ומבורכת אך הן נעדרות כמה מרכיבים חשובים המהווים חסמים משמעותיים לקידום תעסוקה והשכלה. המושב יעסוק בחשיבות התחבורה הציבורית, במיפוי שירותי החסר ביישובים הערביים בהקשר זה ובפתרונות הנדרשים לקידום תחבורה ציבורית הולמת בחברה הערבית.

מושב חברה וכלכלה - ד"ר אביחי שניר (מרכז אוניברסיטאי אריאל) – לכסף שנעלם אין ריח: ההון השחור וכלכלת ישראל
הון שחור מוגדר כשווי של המוצרים והשירותים שנסחרים במשק ואינם נרשמים בנתוני התוצר הרשמי. גודלו של ההון השחור מושפע בעיקר מהיקף הפשיעה, היקף העלמות המס והנכונות של המערכת הבנקאית להלבין את ההון השחור. במדינות מפותחות, גודלו של השוק השחור הוא אינדקטור לחוסר יעילות של מערכת המס והאכיפה, לחוסר התאמה בין היקף המס שנגבה מהאזרחים והשירותים המסופקים על ידי הממשלה והוא מגביר את הסיכוי של המדינה להיקלע למשברים פיננסיים.

במדינת ישראל, היחס בין ההון השחור והתוצר הרשמי מוערך כגדול יחסית למדינות ה- OECD והוא דומה ליחס במדינות שנמצאות על סף חדלות פריון (מדינות ה- PIIGS באירופה). בדיון נסקור את מקורות ההון השחור בישראל תוך דגש על העלמות מס ועל תפקודה של מערכת הבנקאות. נסקור גם הצעות ודרכים לצמצום ההון השחור, תוך בחינת ההשפעות על הרווחה, היעילות הכלכלית והיקף הפשיעה.  

מושב חברה בנגב – חדשנות בנגב
המושב יעסוק בהבניית תהליכי חדשנות בדגש אזורי, תוך בחינת הנגב כזירה לחדשנות. במושב יוצגו מוקדי חדשנות אזורית בנגב ויבחנו חסמים לחדשנות, יחסי גומלין בין הגורמים השונים וכן תוצג תכנית פעולה כוללת לעידוד החדשנות

מושב צרכנות וחברה (אמון הציבור) – שרשרת המזון
ניתוח פערי המחירים בענפי פעילות שונים במשק ביחס לנהוג בעולם (אירופה וארה"ב). הניתוח יכלול השוואת מחירים בין ישראל לעולם בענפים השונים, המקור לכשל בכל ענף והצעדים הדרושים לטיפול מערכתי.

מושב קהילה וחברה (מכון ראות) – תפיסה מכלילה - קפיצת מדרגה
במכלול ההיבטים הנדרשים לקידום צמיחה מכלילה כלומר שילוב בין צמיחה מהירה ('הגדלת העוגה') לבין הכללה ('חלוקת עוגה'), מצב בו כלל תושבי המדינה נהנים מהזדמנות לתרום וליהנות מפירות הצמיחה. במושב יושם דגש על הרמה המקומית ותרומתה לקידום הכללה ולשיפור איכות החיים של כלל אזרחי המדינה.

מושב קולנוע (מח' לקולנוע בספיר) - זהות מזרחית וערבית בישראל 2011
דיון על המרחב הערבי כחלק מהזהות היהודית בישראל- צפייה בסרטים 'מחסום' ו'עיישה' שנעשו על-ידי בוגרי המחלקה לקולנוע בספיר.

מושב תקשורת (ארץ אחרת) – ההפרטה ושתיקת התקשורת
במהלך העשורים האחרונים התבצעה בישראל מדיניות הפרטה מאסיבית. נכסים ציבוריים ותפקודי ממשל הועברו לידיים פרטיות מתוך גישה הסוברת כי השוק הפרטי יעיל יותר מזה הציבורי. האם התקשורת - המודפסת והאלקטרונית - סיקרה את המהלך הזה באופן רציף? האם הציבור הרחב קיבל מידע מספק על המשמעויות מרחיקות הלכת של מהלך זה?

מושב יהדות וחברה (מרכז יובלים- מכללת תל-חי) – לימודי תנ"ך בישראל
מראשית ימי הציונות, לימודי התנ"ך נחשבו לאמצעי משמעותי בחינוך הילדים והנוער לערכים לאומיים והומאניים. היום, מקובל לטעון שהמקצוע ירד מגדולתו ואינו אהוד על התלמידים, בלשון המעטה. האומנם? איך ניתן לשנות זאת? מטרת המושב לבחון את האורות והצללים בלימודי התנ"ך בישראל היום. מה מקום התנ"ך במערכת החינוך? איך מלמדים את התנ"ך? מי מלמדים את התנ"ך? מה התייחסותנו לסוגיית "תרגום התנ"ך לישראלית"? מתוך השאלות הללו ננסה לבחון מה  מקום התנ"ך בזהות התרבותית שלנו.

מושב משפט וחברה (ביה"ס למשפטים ספיר) – הרשעות שווא - הגורמים לתופעה והדרכים לצמצומה
בעקבות המחקרים החדשים ובמיוחד בעקבות הממצאים של פרויקט החפות האמריקני (Innocence Project), שבמסגרתו בוצעו השוואות גנטיות בין דגימות שנלקחו מאסירים שהורשעו בפשעים החמורים ביותר ונידונו לעונשים הכבדים ביותר לבין דגימות מזירות הפשע, אין עוד ספק שקיימת תופעה משמעותית של הרשעת חפים מפשע. במושב יידונו מימדי התופעה, הגורמים המרכזיים לתופעה - הודאות שווא, ופתרונות אפשריים.

הצגה (מפעל הפיס) - 'שמש אל תלכי', תיאטרון נצרת
ההצגה היא מעין מפגש בין שלושה דורות, אחד מהם לא שאל והשני לא ענה..... והשלישי מחפש עתיד אחר...  שלושה גברים ואישה נפגשים על חוף הים... האווירה שם, מעלה להם שאלות בין-אישיות והיסטוריות נוקבות, ויוצרת סיטואציות שמעולם לא היו עולות ללא צירוף מקרים זה, שגורם להם לתהות ולחשוב מחדש על אחדות, ועל האמת הקשה של העבר ועל היסטוריה שלא חוזרת...
מחזאי: אימן ג'באריה | בימוי: מוניר בכרי | תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי
תאורה: יעקוב סליב | צילום: מוחמד שינאוי | מנהלת הפקה: אסרא' דראושה
משחק: טארק קובטי, מרואן עוקל, איאד שיתי / ביאן ענתיר, מיסא ח'מיס

חינוך וצבא - דילמות בחינוך
מטרת הדיון להציע גישות ותמריצים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי לעידוד בנות ללימודי מדע וטכנולוגיה בהיקף של 5 יחידות לימוד ולהגיש נייר עמדה לוועדות הכנסת הרלבנטיות - ועדת החינוך, ועדת המדע והטכנולוגיה הועדה לקידום מעמד האשה.
בקרב המקצועות הטכנולוגיים והמדעיים בבתי הספר, ניכר פער גדול, עד כדי מאות אחוזים, לטובת הבנים, הן בבתי הספר הממלכתיים והן בממלכתיים דתיים. בקרב צה"ל, שיעור הנשים בתפקידים טכניים וטכנולוגיים קטן ביותר, ובחלקו הגדול נובע ישירות משיעור הבנות הנמוך הלומד למקצועות טכנולוגים בבתי הספר, ומסטראוטיפים בדבר חוסר התאמתן של נשים לעיסוק בתחומים אלו. גם כאן הדיון יתמקד בגישות,תמריצים, עיצוב עיסוקים ובמסגרות קדם צבאיות לעידוד בנות למקצועות טכניים וטכנולוגיים.

תעשייה - חסמים מכניסת ו/או התקדמות נשים בתעשייה בתחומי המדע והטכנולוגיה
מטרת הדיון להציע גישות ותמריצים לגיוס, שימור וקידום נשים במדע וטכנולוגיה ולהגישם כנייר עמדה לוועדות הכנסת הרלבנטיות - ועדת המדע והטכנולוגיה והועדה לקידום מעמד האשה.
הדיון יתמקד ביצירת הזדמנויות שוות, עיצוב העיסוק כך שייצור מוטיבציה לעבודה, תנאים המאפשרים איזון בין קריירה למשפחה, ועוד.
המצב הקיים: נשים מהוות היום למעלה מ50% מבוגרות האוניברסיטאות בישראל בכל רמות התארים - ראשון, שני ושלישי. בתחומי מדעי החיים הן מהוות רב ובתחומי הטכנולוגיה הן מהוות כ-35% מהבוגרים. למרות זאת, כ- 78% מהנשים העובדות מועסקות במשלחי יד המוגדרים כ"נשיים", ו- 22% בלבד עובדות במקצועות המוגדרים כ"גבריים", ביניהם מקצועות מדעיים וטכנולוגיים (מתוך דו"ח התמ"ת לרגל יום האשה, 2010). יצוגן ברמות הניהוליות הגבוהות נמוך (רק 4.7% מכלל המועסקות הן מנהלות, בהשוואה ל-8.8% מנהלים מכלל המועסקים) וקיימים פערי שכר גם בתחומי העיסוק "הגבריים" בהם שכרן של נשים הוא 85% משכר הגברים.

אקדמיה
מטרת הדיון להציע גישות ותמריצים לגיוס, שימור וקידום נשים במדע וטכנולוגיה ולהגישם כנייר עמדה לוועדות הכנסת הרלבנטיות - ועדת המדע והטכנולוגיה הועדה לקידום מעמד האשה והות"ת.
ניתן להבחין כבר בשלב הלימודים האקדמיים בהבדל בין תחום מדעי החיים והתחום הטכנולוגי הנדסי, כשבאחרון ייצוג הסטודנטיות הוא נמוך. מצב זה משפיע על מאגר המועמדות בהמשך למשרות אקדמיות. הדיון יתמקד בגישות וכלים לעידוד בנות לתחום הטכנולוגיה, ובהמשך, הדיון יעסוק בדרכים לעידוד בעלות תואר שלישי במדע וטכנולוגיה לפנות לקריירה אקדמית ולהתקדם במסלול האקדמי בקצב וברמה שווה לגברים.
הרקע: נשים מהוות מעל מחצית מהסטודנטים הלומדים לתארים הגבוהים, ולמרות זאת, בקרב חברי הסגל האקדמי כולו, מהוות הנשים רק כ- 27%. גם בישראל, כמו בשאר העולם המערבי, קיים "אפקט המספריים", שמשמעו שככל שדרגת ההעסקה באקדמיה גבוהה יותר, כך % הנשים המועסק בדרגה זו נמוך יותר.

ישיבה חגיגית של ממ"א-המרכז למועצות אזוריות – חשיפת פעילות אסטרטגית- המהפכה השקטה של המרחב הכפרי (עודד פלוט, שער הנגב)
בחודשים האחרונים הכין מרכז המועצות האזוריות תוכנית אסטרטגית לגיבוש תפישה מחודשת של המרחב הכפרי, מדיניות ודרכי פעולה של ראשי המועצות האזוריות.
בשנות ה-80-90  עברו ישובי המרחב הכפרי משברים, תהפוכות ושינויים רבים. בעשור האחרון אנו עדים לצמיחה מחודשת ולהתחדשות במרחב הכפרי בכל רחבי הארץ ויחד עם ההתחדשות עולות שאלות רבות לגבי זהות המרחב הכפרי ותפקידו בעידן הנוכחי.
לצד תהליכים אלו, חל שינוי לרעה בהתייחסותם של התקשורת המציגה את המרחב הכפרי באור שלילי, ובקבלת  החלטות של חלק ממוסדות המדינה המקשות על המשך הפיתוח והצמיחה של הישובים.
כפועל יוצא מכך, מרכז המועצות האזוריות הוביל בשנה האחרונה תהליך חשיבה אסטרטגי רחב ומקיף שבו נבחנה וגובשה מחדש תפיסת מקומו ותפקידו של המרחב הכפרי, ייחודו ותרומתו לחברה הישראלית.
במושב המוקדש למרחב הכפרי בכנס שדרות נציג את "חזון המרחב הכפרי" ועיקרי התוכנית האסטרטגית של מרכז המועצות האזוריות ונקיים דיון ברעיונותיה המרכזים.

CAPTCHA
כהוכחה שמדבור במילוי אנושי של הטופס, ענה על השאלה המתמטית הפשוטה.
3 + 0 =
JobSapir - אתר התעסוקה לבוגרים וסטודנטים