המדינה תעביר 200 מיליון ש״ח למכללה האקדמית ספיר, המוסד האקדמי החשוב בנגב המערבי והמעסיק הגדול ביותר בעוטף ישראל.

בהמשך להחלטת הממשלה, יועברו למכללה האקדמית ספיר 200 מיליון ש״ח. הכספים נועדו לשיקום אקדמי וקהילתי שיבטיח את חיזוק הנגב המערבי בעקבות השבת הרצחנית ואת החזרה הבטוחה ללימודים בספיר. נשיא המכללה, פרופ' קידר: "אנו מברכים על החלטת הממשלה. התכנית האסטרטגית שאושרה על ידי הממשלה היא שאפתנית וחשובה. היא תאפשר לספיר ולקהילת הסטודנטיות והסטודנטים שלנו לקחת חלק מרכזי בתקומת עוטף ישראל״. 

בישיבת הממשלה שנערכה היום, 17 באפריל 2024, אושרה התוכנית האסטרטגית של מנהלת תקומה לשיקום אזור עוטף עזה בחמש שנים הבאות. במסגרת התוכנית, הוחלט על העברת 200 מיליון ש״ח למכללה האקדמית ספיר לצורך שיקום פעילותה האקדמית והחברתית. 

המכללה האקדמית ספיר היא המכללה הגדולה בישראל. מזה 30 שנה, המכללה רכשה לעצמה מוניטין של מצוינות אקדמית ושל מעורבות חברתית עמוקה בקהילות סביבה. כיום לומדים בספיר למעלה מ-7,500 סטודנטים וסטודנטיות ב-15 מחלקות אקדמיות, בבית הספר להנדסאים ובלימודים קדם וחוץ אקדמיים. הסטודנטים/ות מגיעים מרחבי הארץ ללמוד, לגור, לעבוד ולהתנדב באזור. רבים מהם נשארים בו לאחר לימודיהם. ספיר מהווה עוגן כלכלי וחברתי מרכזי באזור והיא המעסיק הגדול בעוטף עזה, המשלם 1,300 משכורות חודשיות ומפרנס מערך נרחב של ספקים מקומיים. בספיר יקדישו את חמש השנים הבאות על מנת לפתח את מערכי המחקר, ההוראה, היזמות והיצירה, הפעילות החברתית והשירות לסטודנט כאמצעי לתקומת הנגב המערבי.

פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר: "אני מברך על התוכנית האסטרטגית של מנהלת תקומה ועל אישורה היום על ידי הממשלה. זו תוכנית שאפתנית וחשובה, שתאפשר לקהילת ספיר להוביל את תקומת עוטף ישראל. אנו מזמינים את הסטודנטיות והסטודנטים להצטרף לחזון ולעשייה שלנו, ליהנות מהשכלה איכותית ורלבנטית לשוק התעסוקה, ולהצמיח ביחד את הנגב המערבי".

More News

חדש על המדף
צדיקות למהדרין: נשים מהאמיש ונשים חרדיות מתדיינות עם המדיה Strictly Observant: Amish and Ultra-Orthodox Jewish Women Negotiating Media "מקובל לחשוב שנשים מהאמיש ונשים חרדיות הן שמרניות, צייתניות וכנועות. המחקר המשווה שערכתי מלמד שהמציאות מורכבת הרבה יותר." הספר שיצא השנה, מציג מחקר אתנוגרפי, שנערך במקביל בלנקסטר, פנסילבניה, ובמרחבים חרדיים בישראל. הוא מתאר דינמיקה עשירה של עבודת גבול במערכת היחסים בין נשים אלו למדיה ולחברה החילונית שסובבת אותן. הנשים יוצרות ערך חברתי, תרבותי ודתי, באמצעות אינספור החלטות יומיומיות, גדולות וקטנות, שמשמרות ומאתגרות את הגבולות הקהילתיים שלהן.
ליאת שטייר לבני
עבור התלמידים ביפן, הצעירים היהודים בעולם, ואפילו המפגינים באוניברסיטת קולומביה - אנה פרנק היא הרבה מעבר לנערה יהודייה שכתבה יומן במהלך השואה. מה הסוד של היומן של אנה פרנק? למה הפכה לסמל של החיים שנגדעו באחת בעקבות השואה? עד כמה הסיפור שלה רלוונטי לדור ה-Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות פרו-פלסטיניות?. איך היומן האישי הפך לרב מכר? עד כמה הוא רלוונטי לדור Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות של פרו-פלסטינים באוניברסיטאות נגד ישראל? האזינו לפרופ' ליאת שטייר-לבני, חוקרת שואה, קולנוע ותרבות במכללה האקדמית ספיר והאוניברסיטה הפתוחה בפרק של הכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet.